סיכום:
חידוש דמ"ת, "מי זאת עולה מן המדבר"
ב' ענינים במדבר, מקום הקלי' למטה מכל סדהש"ת; בחי' הכתר שלמעלה מסדהש"ת, "כי לא אדם הוא". כי ביטול הקליפות הוא ע"י גילוי הכתר. ביטול והפיכת שטות דלעו"ז הוא ע"י שטות דקדושה, עבודה למעלה ממדוה"ג, אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, בחי' הסובב, כפי' מלשון מעשה, מ' דאדם מגיעים למ' דמאוד. "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן", העליה ע"י זכוך החומר והגשם דהמדבר לאחר יצי"מ; "מתרפקת על דודה", בזמן התחיה, התגלות הניצוץ האלקי בדבר הגשמי, ענין "ובחרת בחיים", לבחור את הרוחני מהגשמי. עי"ז נעשה הדבר חי, תחה"מ דלע"ל. אך יש בחי' שלמעלה מזה, עילוי' מן המדבר, כי מדבר הוא בחי' אריך, ארץ לא זרועה, כמו המצח שאין בו צמיחת שערות, מצוות ל"ת, "לא זרועה", וממשיך בחי' "לא ישב אדם שם", למעלה ממ"ע, בחינת אדם. אבל למעלה מזה, מצווה מלשון צוותא וחיבור עם עצמות, בחי' עתיק, הוא ענין מ"ת, ביטול לבעל הרצון.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש