הרחמים דאלול שלמות העבודה בג' קווין.

אלול הוא חשבון הנפש על שנה העברה והכנה לשנה הבאה, מרומז בו ג' קווי עבודה בהקדמת התשובה שאז המעשים טובים ומאירים, החשבון הוא ברחמים כי מלך בשדה ומקבל את כולם בפנים יפות ושוחקות ומאיר י"ג מדה"ר גם לאלה שנמצאים לע"ע בשדה, לכן מי שקיבל בהקפה את מזונותיו בתשרי העבר (כתורת הבעש"ט שמסר אדה"ז) וצריך עתה לשלם חובו ע"י תשובה, רואה השי"ת שמשלמים ורוצים לשלם הוא מוחל על שאר החוב בימי סליחות וסמוכים ובטוחים שבר"ה יתן על השנה הבאה שוב בהקפה.

העבודה בג' קוין ע"פ תורת הבעש"ט: "סור מרע", מהתענוג הגשמי, רע בערך הטוב; "ועשה טוב", להיות ניזון ונסעד מחיות אלקי; "בקש שלום", שלום בין הגשמי לחיות אלקי. כביאור הבעש"ט על הפסוק "כי תראה חמור", חומר הגוף, "שונאך", שהוא שונא הנשמה ורוחניות, "וחדלת מעזוב לו", תתחיל בסיגופים לשבור החומריות, לא זו הדרך כי אם "עזוב תעזוב עמו", לברר ולזכך ולא לשבור את הגוף הקדוש, התורה חסה גם על ממונם. לכן תחילת העבודה דסו"מ הוא רק שלא יהיה מונח בתענוגי הגוף, עד "בקש שלום ורדפהו", מרוצה ותשוקת הנפש ברצון ותענוג שבנשמתו ונמשך גם בכוחות הפנימיים, כתורת הבעש"ט על "והיה כי תבוא אל הארץ", לשון רצון ומרוצה, "וירשתה", מתנה מלמעלה, "וישבת בה", בהתיישבות, "והלכת אל המקום אשר יבחר גו'", בכל מקום שהולך בהשגחה מלמעלה כדי להשלים הכוונה "לשכן שמו שם" לפרסם אלקותו בעולם ע"י ג' העמודים ובכ"א הוא סו"מ ועש"ט ובקש שלום ורדפהו ואז 'העולם עומד', בקביעות.

עבודה דאלול, חשבון מתוך רחמים, הוא במיוחד בי"ב ימים האחרונים שהוא יום לחודש, ומתחיל בח"י אלול שמכניס חיות, שהוא הטוב, בכל ענייני אלול עד ורדפהו, המשכה מלמעלה במרוצה ומהירות עד מהרה ירוץ דברו כברכת כהנים ומתעשרת בסופה כמעלת התשובה בתכלית המהירות.

"אני לדודי" ממשיך "ודודי לי" דירה בתחתונים ונעשה בר"ה מלך על העולם כולו. ע"י "את ה' האמרת היום" מלמטה עי"ז "ה' האמירך", הקב"ה אומר ומחדש העש"מ בחיות חדש שלא היה מאיר מעולם עדיין אור עליון כזה, וכן תהי' לנו מיום ח"י אלול בו החלו להאיר בעוה"ז המאורות הגדולים יומשך אורה וברכה וכל הענינים הטובים המרומזים באותיות הא"ב.