סיכום:
"עיקר ושלימות הבירור, הוד שבהוד"
הגילוי ביום א' דחג פסח הוא אתעדל"ע לבד ונרגש רק בנה"א, אבל נה"ב נשארת בתקפה; בעבודה דספה"ע, מלמטה למעלה, פועלת הזזה גם בנה"ב. ב' ענינים בבירור נה"ב: הקרבת העומר, וספירת העומר שענינה בירור מוחין ומדות דנה"ב כפי שכל מדה כלולה מז' (חסד שבחסד, תשוקה גלוי' לגשמיות, גבורה שבחסד, שנאת המנגד לו בענין זה וכו'). עיקר הבירור נשלם בל"ג בעומר, הוד שבהוד, שהוא סוף עיקר המדות. קשור לרשב"י שעבודתו הי' לקשר עומק רום עם עומק תחת, לכן גילוי שורש שרשו למעלה הוא ע"י הוד, המדרגה התחתונה ביותר בעבודה (הוד שבהוד). הכח לבירור כל סדהש"ת עד למטה מטה הוא "ממחרת השבת" למעלה משבת, המדריגה הנעלית ביותר בזמן.

"וכאשר עומדים בל"ג בעומר בתנועה של התקשרות ללימוד פנימיות התורה, לילך בדרך שפתח רשב"י, ולהמשיך זאת על כל השנה כולה, הרי זה הכנה והקדמה להענין דמ"ת, הביאני המלך חדריו, וזהו גם עת המוכשר לבקש ולפעול (אויסבעטן) שתקויים בקשת דוד המלך, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, שגם בתורתך, לימוד נגלה דתורה ולימוד רזין דאורייתא, יהי' גילוי הנפלאות, ועד לביאת משיח צדקנו".