תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"ו
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
עבודה דנצח והוד "ונחה עליו גו'" בעצמות היבשות
פסוק זה קאי על משיח וגם כל כאו"א מישראל כד יפקון מגלותא שלא ילמדו איש את רעהו כי "מארבע רוחות (שבפסוק ונחה עליו רוח ה') תבוא הרוח" מבחי' עתיק. והוא מצד הדילוג והקפיצה דלעתיד בשתי רגליו, נצח והוד דלבר מגופא, שהם המוח והלב. כי בזמן הגלות מצד החשך וכו' העבודה היא בנצח והוד שאע״פ שבשכל אין לו הוכחה והכרח, ואין לו מדות, אעפ״כ מנצח על כל המנגדים בלי הסברה וטעם ורגש בלב, לבר מגופא, ובכל זאת עומד הוא בנצחון נגד כל אויב ומנגד, וכן יש לו הודאה ופשטות האמונה בנפשו שצריך להודות ולהיות בטל אף שאין לו שכל והכרח והסברה ולא הרגש ומדות, שזהו בחי' הודאה שבהודאה, כמבואר בדרושי ל״ג בעומר, דדוקא בבחינה זו דהוד שבהוד ישנם הגילויים היותר נעלים, שעומד בביטול לגמרי, ואינו מסתכל על מה שמסביבו, ואינו תופס מקום אצלו שום ענין, כי מונח אצלו שמוכרח לעשות כמו שהוא ע״פ תורה, ועי"ז פועל למעלה שיהי' "מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות", ברגל אחת ובשתי רגליים. ופועל גם ונחה עליו כו' במוח ולב כי נצח ישראל לא ישקר, שלא שייך אצלו שינויים. דמבלי הבט איזה טענות ומענות שיהי', עומד הוא איתן במעמדו באופן דנצחון, דשום דבר אינו משנה אותו מלמלאות מה שיהודי צריך למלאות, ועושה דירה לו יתברך בתחתונים, ואע״פ שיש חושך כפול ומכופל בעולם, וגם בעצמו נמצא במצב כזה שצריך להגיע לעבודה שלבר מגופא, שעדיין לא הסתדר עם גופו (אַז ער האָט זיך נאָך ניט אַיינגעקערט מיט זיין גוף), מ״מ עושה דירה לו ית' בתחתונים.
כל זה בזמן הגלות ובעקבתא דמשיחא שישנו כח המס"נ שלא הי' לפני זה, שהוא עד״מ ראש ורגל, שנקל יותר להכניס את הרגל במים רותחים מלהכניס שם את הראש. ואע״פ שההסברה בזה היא משום שבהראש החיות הוא בגילוי משא״כ בהרגל החיות הוא בהעלם, כי חיות שבגלוי מכסה על עיקר ופנימיות החיות שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות (אַז אַ איד ניט ער וויל און ניט ער קען זיין אָפּעגעריסן פון אלקות), משא״כ ברגל, הכוחות פנימיים הם בהעלם וקטנות וצמצום, שם דוקא נקל יותר לפעול ענין המס"נ. וזהו מה שדוקא בדורות האחרונים, דוקא שם ישנו כח המס"נ בגלוי, ופועל שעל ידו יהי' "מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות", וממשיך מלמעלה הענין ד"נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא", שלמעלה משינויים. ונאמר זה בדוד שנמשח בקרן שמורה על תוקף. מבחינה זו יתקיים "ונחה עליו גו'" גם בעצמות היבשות.
עבודה דנצח והוד "ונחה עליו גו'" בעצמות היבשות
פסוק זה קאי על משיח וגם כל כאו"א מישראל כד יפקון מגלותא שלא ילמדו איש את רעהו כי "מארבע רוחות (שבפסוק ונחה עליו רוח ה') תבוא הרוח" מבחי' עתיק. והוא מצד הדילוג והקפיצה דלעתיד בשתי רגליו, נצח והוד דלבר מגופא, שהם המוח והלב. כי בזמן הגלות מצד החשך וכו' העבודה היא בנצח והוד שאע״פ שבשכל אין לו הוכחה והכרח, ואין לו מדות, אעפ״כ מנצח על כל המנגדים בלי הסברה וטעם ורגש בלב, לבר מגופא, ובכל זאת עומד הוא בנצחון נגד כל אויב ומנגד, וכן יש לו הודאה ופשטות האמונה בנפשו שצריך להודות ולהיות בטל אף שאין לו שכל והכרח והסברה ולא הרגש ומדות, שזהו בחי' הודאה שבהודאה, כמבואר בדרושי ל״ג בעומר, דדוקא בבחינה זו דהוד שבהוד ישנם הגילויים היותר נעלים, שעומד בביטול לגמרי, ואינו מסתכל על מה שמסביבו, ואינו תופס מקום אצלו שום ענין, כי מונח אצלו שמוכרח לעשות כמו שהוא ע״פ תורה, ועי"ז פועל למעלה שיהי' "מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות", ברגל אחת ובשתי רגליים. ופועל גם ונחה עליו כו' במוח ולב כי נצח ישראל לא ישקר, שלא שייך אצלו שינויים. דמבלי הבט איזה טענות ומענות שיהי', עומד הוא איתן במעמדו באופן דנצחון, דשום דבר אינו משנה אותו מלמלאות מה שיהודי צריך למלאות, ועושה דירה לו יתברך בתחתונים, ואע״פ שיש חושך כפול ומכופל בעולם, וגם בעצמו נמצא במצב כזה שצריך להגיע לעבודה שלבר מגופא, שעדיין לא הסתדר עם גופו (אַז ער האָט זיך נאָך ניט אַיינגעקערט מיט זיין גוף), מ״מ עושה דירה לו ית' בתחתונים.
כל זה בזמן הגלות ובעקבתא דמשיחא שישנו כח המס"נ שלא הי' לפני זה, שהוא עד״מ ראש ורגל, שנקל יותר להכניס את הרגל במים רותחים מלהכניס שם את הראש. ואע״פ שההסברה בזה היא משום שבהראש החיות הוא בגילוי משא״כ בהרגל החיות הוא בהעלם, כי חיות שבגלוי מכסה על עיקר ופנימיות החיות שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות (אַז אַ איד ניט ער וויל און ניט ער קען זיין אָפּעגעריסן פון אלקות), משא״כ ברגל, הכוחות פנימיים הם בהעלם וקטנות וצמצום, שם דוקא נקל יותר לפעול ענין המס"נ. וזהו מה שדוקא בדורות האחרונים, דוקא שם ישנו כח המס"נ בגלוי, ופועל שעל ידו יהי' "מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות", וממשיך מלמעלה הענין ד"נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא", שלמעלה משינויים. ונאמר זה בדוד שנמשח בקרן שמורה על תוקף. מבחינה זו יתקיים "ונחה עליו גו'" גם בעצמות היבשות.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
המשך לב' מאמרים שלפניו ד"ה קול דודי ש"פ מצורע וד"ה קול דודי די"א ניסן. לכללות המאמר ראה ד"ה זה תש"ט.
המשך לב' מאמרים שלפניו ד"ה קול דודי ש"פ מצורע וד"ה קול דודי די"א ניסן. לכללות המאמר ראה ד"ה זה תש"ט.