תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"ו
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
כל עניני "אלול" מתחילים כבר מערב ר"ח אלול.
עניני חודש אלול מתחילים כבר מההכנה בערב ראש חודש, הן ענין הכללי דער"ח "ונפקדת כי יפקד מושבך" והן ענינו המיוחד "אני לדודי ודודי לי ענין" התשובה ועניני המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" שאומרים בימי אלול. בר"ח מתחיל מ' ימים האחרונים שהיו ברצון ומהפכים את חרון אף דחטא העגל שבסופם ניתנו להם לוחות האחרונות שיש בהם כפליים לתושיה מעלת התשובה כמשל בן המלך שחוזר מהשביה לבית אביו המלך שנעשה שמחה ותענוג שלא בערך לתענוג מבנו שנמצא תמיד עימו, כך אלול בא לאחר הירידה דחודש אב לכן התשובה היא ברצון ושמחה, תשובה עילאה משמחת המלך שנמצא בשדה ומראה פנים שוחקות.
גם אמירת "לדוד ה' אורי", אור פנימי דתורה, "וישעי", אור מקיף דצדקה, אמנם המלך בשדה ניכר בעיקר בלבוש החיצוני דצדקה אך יש לו גם לבוש פנימי דתורה, לכן צריך להרבות בצדקה (בנוסף לצדקה דחודש אב ושביה בצדקה) וכן בתפילה, לכן גם ת"ח נהגו להרבות בזה אף שיש בהם ענין התורה (הרועה בשושנים, ששונים הלכות, י"ג מדות) אז התשובה בשלמות בשמחה וששון כמו שמחת המלך והתענוג מחזרת בנו מהשביה. ע"י "יפקד מושבך" דער"ח באים ל"ונפקדת" בר"ח ביתר שאת.
כל עניני "אלול" מתחילים כבר מערב ר"ח אלול.
עניני חודש אלול מתחילים כבר מההכנה בערב ראש חודש, הן ענין הכללי דער"ח "ונפקדת כי יפקד מושבך" והן ענינו המיוחד "אני לדודי ודודי לי ענין" התשובה ועניני המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" שאומרים בימי אלול. בר"ח מתחיל מ' ימים האחרונים שהיו ברצון ומהפכים את חרון אף דחטא העגל שבסופם ניתנו להם לוחות האחרונות שיש בהם כפליים לתושיה מעלת התשובה כמשל בן המלך שחוזר מהשביה לבית אביו המלך שנעשה שמחה ותענוג שלא בערך לתענוג מבנו שנמצא תמיד עימו, כך אלול בא לאחר הירידה דחודש אב לכן התשובה היא ברצון ושמחה, תשובה עילאה משמחת המלך שנמצא בשדה ומראה פנים שוחקות.
גם אמירת "לדוד ה' אורי", אור פנימי דתורה, "וישעי", אור מקיף דצדקה, אמנם המלך בשדה ניכר בעיקר בלבוש החיצוני דצדקה אך יש לו גם לבוש פנימי דתורה, לכן צריך להרבות בצדקה (בנוסף לצדקה דחודש אב ושביה בצדקה) וכן בתפילה, לכן גם ת"ח נהגו להרבות בזה אף שיש בהם ענין התורה (הרועה בשושנים, ששונים הלכות, י"ג מדות) אז התשובה בשלמות בשמחה וששון כמו שמחת המלך והתענוג מחזרת בנו מהשביה. ע"י "יפקד מושבך" דער"ח באים ל"ונפקדת" בר"ח ביתר שאת.