האחדות דשמע"צ – שנעשה ע"י ריקוד ברגלים ללא הבדל בין המדרגות - נמשך על כל השנה; שמחה בלי הגבלה; כשמרגיש שכל עניניו הם מהקב"ה "ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" הוא בביטול למשה "וזאת הברכה אשר ברך משה", ואזי כל ישראל הם באחדות "לעיני כל ישראל".
מעלת השמחה דשמח"ת / העיקר הוא עבודת האדם, כמו בנישואין שהעיקר הוא ע"י האשה; כוונת ההעלם שיחפשו את הקב"ה, וזוהי השמחה דשמע"צ ושמח"ת / הכרזת "ויעקב הלך לדרכו" בשילהי שמח"ת.
מהשמחה דשמע"צ ושמח"ת נמשך על כל השנה / ר"ד ליל שמע"צ תשל"ז לפני הקפה ה' - הקפות ע"י לוים במקום הקפות בעיר חברון / ר"ד ליל שמח"ת תשל"ז לפני הקפה ה' - הקפות ע"י אנשי צבא.
המשכת השמחה על כל השנה / הליכה לבתי כנסיות של אחרים לשמח בהקפות / מברק להקפות שניות בארה"ק - תשל"ב; כנוס ב' חשון - תשל"ב; הקפות שניות - תשל"ג; תש"מ; תשמ"א.
מעלת היות המחנך עם המחונכים בשמע"צ ושמח"ת / מברקים להקפות שניות בארה"ק ובירושלים.
ביאור במ"ש בסידור אדמו"ר האמצעי (סוף שער הסוכות) שהקפות הוא מנהג נביאים.
הסדר דחה"ס ושמע"צ מתשרי תרצ"ה אצל אדמו"ר מהוריי"ץ / ביאור מ"ש בביאורי הזהר פ' אמור בד"ה ביום הכפורים (דף פ"ב) דשמע"צ הוא זמן זוות להולדת הנשמות; מקורו בכתבי האריז"ל והביאור בזה.