סיכום:
עליית הקלי' בגלות לצורך ירידה
ענין הקרבנות, לקרב כל עניניו לאלקות. עבודה צורך גבוה. קאי על בחי' שמו "הוא ושמו בלבד" שהיה קודם שנבה"ע, פי' א' ממשיכים בעל השם לשם. פי' ב' המשכת שם הוי' באלקים ואדנ-י. על הקלי' נאמר "היא העולה" ואיני יודע כמה תעלה. 

ע"י העבודה דבכל מאודך בתפילה וכן בתורה בל"ג נמשך מלמע' ממדידה והגבלה. למעלה מהשם. אלא שיש גם בכל מאודך בלעו"ז, "אם תגביהי כנשר גו' משם אורידך נאום ה'" וירידתה היא "על מוקדה". כוונת העליה הלעו"ז בשביל הירידה "שפוך חמתך על הגוים", זה כל ענין הגלות ועד סיום המזמור "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך .. נספר תהילתך". וכן תהי' לנו מאמירת "שפוך חמתך" בהגדה עד "לשנה הבאה בירושלים" כבר עתה כמו "השמש באה".

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש