סיכום:
סדר התבוננות מרומז בשם הוי'.

הכח לקבל ברכה נצחית בנברא מוגבל הוא ע"י קבלת התורה "פנים בפנים" שהפנימיות שלמעלה היא הפנימיות דכאו"א מישראל, בדיבור "אנכי" נמשך שם הוי' שם העצם דלא אתרמיז וכו' ל"אלקיך" לפנימיות כאו"א מישראל.
צורת אותיות הוי' בהתבוננות בגדלות האל קודם התפילה: יו"ד וקוצו ש"י, הוא שמתבונן בעצם מציאות אלקות (אז ער גיט זיך א כאפ וועגן דעם אייבערשטן) בנקודת השכל ובא לידי יראה וביטול כל מציאותו, "משכיל לאיתן", קשה עורף ותוקף, הן בעשיית הרצוי והן בשלילת הבלתי רצוי; אות ה' התבוננות פרטי שיש בה אורך ורוחב, נקודה בהיכלא; ו"ה עסק התורה, לבא פליג לכל שייפין עד למעשה ולכל האברים.
בזמן הגלות אין השם שלם, ו"ה נפרד מי"ה, התבוננות אינה נמשכת לתורה ועבודה שבלב ולמעשה, כי עור הערלה מכסה על פנימיות הלב, צ"ל "ומלתם את ערלת לבבכם", הפנימיות הוא בשלימות רק צריך למול את העור הגס ואת העור הדק, ע"י "ומל ה"א את לבבכם ואת לבב" ר"ת אלול, בעבודת התשובה ד"אני לדודי" מלמטה, ואז "דודי לי" מלמעלה, ובאים לתוקף ההתקשרות וליתרון האור והחכמה מן החשך ומן הסכלות, והקללה נהפכת לברכה.