עבודה בגלות, עיבור והכנה ללידה בגאולה

גילוי חדש לגמרי, "אשר אני עושה", מ"מ תלוי בעבודת ישראל "כן יעמוד זרעכם ושמכם", תורה חדשה ושמים וארץ חדשים תלוי בעבודת ישראל בחושך הגלות. בדרושי וארא נת' ענין הגלות הנמשל לעיבור והגאולה ללידה. אף שנולד דבר חדש שלפני זה היה ירך אמו וכשנולד חל עליו דין פקו"נ, מ"מ העיבור הוא הכנה שיגמרו אבריו, כך הגלות הוא הכנה לגאולה. עד"ז עבודת האבות הם הכנה ועיבור לעבודת משה שהיה בתכלית הביטול "ונחנו מה", לכן נגלה אליו "אני הוי'" באופן ד"נודעתי" בחי' דעת, וביטול הגזירה במ"ת. 

לכאו' יפלא אומרו על האבות שהם בחי' עיבור דעינים להם ולא יראו וכו', אלא שלגבי הלידה נחשבו כעיבור, אלא שמאידך גיסא עבודתם גרמה ומביאה לגאולה. ע"ד המבואר דשם יהודה (ביטול דהודאה בזמן הגלות) כולל העבודה דראובן שמעון ולוי, ויש את כל הכוחות שהאבות זכו לנו, כולל ההבטחה עמדו הכן כולכם והכנת הכפתורים, ובפרט שקורין בהפטרה דשבת זוכים לגילוי שמים וארץ ותורה ונשמות חדשים, ובפרט בהקדמת גילוי תורה חדשה דפנימיות התורה שגם היתה ע"י נשמה חדשה שהוא אדמו"ר הזקן.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש