סיכום:
בליל פסח נמשך מוחין דגדלות לפני קטנות
גלות מצרים, מיצר הגרון, מפסיק בין המוח ללב, שההשגה שבמוח לא תומשך במדות שבלב. יציאת מצרים, המשכה מהמוחין למדות שלא ע"י מיצר הגרון, עד שלפעמים המוחין עצמם נמשכים בהמדות. בהמשכת המוחין גופא ישנם מוחין דאבא ומוחין דאמא, החילוק ביניהם הוא ע"ד החילוק בין ידיעת המציאות (מוחין דאמא) להשגת המהות (מוחין דאבא). בחג הפסח יש הן המשכת מוחין דאבא והן המשכת מוחין דאמא. אלא שההמשכה היא שלא בסדר והדרגה, גדלות לפני הקטנות, מפני מיצר הגרון לא יועיל המשכת מוחין דקטנות תחלה. וכל זה הוא בליל הפסח, אבל לאח"ז צ"ל סדר והדרגה דוקא שהו"ע ספירת העומר.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש