סיכום:
הצמאון ממשיך שמחה יתירה, בך בעצמותך 

עיקר שמח"ת הוא השמחה, "וישמחו בך כל ישראל מקדשי שמך". נש"י משורשים בעצמות למעלה מכל הגילויים דשם הוי', לכן ממשיכים קדושה בשם, 'שמך קדוש' יהיה כמו 'אתה קדוש', הוא ושמו (בשוה) אחד. מצד הצמאון שבנש"י (כי נתהוו כדבר בפ"ע) ממשיכים עצמות בתורה ופועלים בה שמחה יתירה, ב"ך, כ"ב אותיות התורה, עד בך, בעצמותך.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש