הקריאה דשמחת תורה "ויהי בישורון מלך וגו'" - תוכנה שפועל על כל סוגי בני ישראל ("יחד שבטי ישראל"); שם "יעקב" קאי על דרגא נמוכה, שם "ישראל" על דרגא נעלית, אבל "ישורון" - מלשון "שיר" - כולל את כולם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין; קשר תחלת שמחת תורה עם סופו. (ס"א)

אמנם שמחת תורה שייך לכאו"א (אפי' גר שנתגייר בערב שמח"ת), מ"מ מי שעבד במשך כל החודש וכו', הוא באופן נעלה יותר; ה"טאנקיסטן" שעבדו במשך כל הקיץ העבר שיאמר לחיים ושיהי' שמחת תורה בשמחה גדולה מאד. (ס"ב)

"הוי גולה למקום תורה" - תלמידים הנוסעים לחזק הישיבות ברחבי תבל, וזה יביא להצלחה בהרחבה במצב הכספי של הישיבות. (ס"ד)

המשך (מליל שמח"ת) בביאור (סדר) הפסוקים ד"אתה הראת": "ה' מלך וגו'", "ויהיו נא אמרינו", "ויהי בנסוע הארון" ו"ה' עוז לעמו יתן". (ס"ד)

ההוראה מ"ויהי בנסוע הארון" דוקא (ולא ספר תורה או טלטול דבר קטן יותר וכדו') - ד"עמו אנכי בצרה", ע"ד שחיקת כתר המלך (- המשל על הפצת החסידות) להצלת בן המלך; כמו"כ בעבודה, אינו מספיק "בכל לבבך ובכל נפשך" אלא גם בכל מאדך - בקשו פני". (ס"ה)

הענין דשמחת תורה צריך להמשיך לכל השנה, ע"ד בית המקדש שעלו אליו (לרגל) רק ג"פ בשנה אבל הי' קיים בכל השנה, וכן צ"ל בבית המקדש שבכאו"א - תפלה במקום קרבנות. (ס"ו)

ביום זה צריך לדבר אודות מעלת התורה - כלי אומנתו של הקב"ה בבריאת העולם; במבצעים צריך להתחיל ב"מבצע תורה", ועי"ז יהי' חיות בשאר המבצעים; בשמחת תורה רוקדים עם התורה לפני לימודה, בכדי שתהי' שמחה בלתי מוגבלת (בערך ההבנה וכו'). (ס"ז)

"הכל הולך אחר החיתום" - בסיום "אתה הראת" מביא הפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", כתובים כאן ב' דרגות ציון וירושלים - תורה ודבר ה'; מציון צריכה לצאת תורה אמיתית, ודבר ה' בנוגע לפועל; אודות תיקון חוק "מיהו יהודי"; "הוי גולה למקום תורה" - נסיעת תלמידים לחזק הישיבות ברחבי תבל. (ס"ח)

על הטוענים איך אמרו (בהתוועדות דיום ו' תשרי) "לימוד זכות" על "מרים בת בילגה", יש להביא המעשה דאדמו"ר הזקן שלימד זכות על אותם שהרגו זכרי' הנביא וכו'; המשך (מיום ו' תשרי) ה"הדרן" על מסכת סוכה בביאור ב' השיטות בנוגע למשמרת בלגה; ביאור בגדר מחיית עמלק - רק על בני אדם, או גם על בעלי חיים ואפי' דומם; אודות קרן השנה; שיעורי "חת"ת"; ו"שנים מקרא ואחד תרגום". (ס"ט)