שייכות פ' נשא לחג השבועות - תורה (יותר מפרשת במדבר או בהעלותך) במיוחד בקביעות שנה זו; עילוי התורה מודגש בשמו של הפרשה, בתחלתו בסופו (הערה בפירוש רש"י אודות הפסוק "ובבוא משה לדבר וגו'" שבסוף הפרשה); ההוראה לפועל: כדי שיהי' "נשיאות" צריך לקשרו בתורה, והגם שהוא באופן ד"שלא לשמה" גם בזה אפשר להתחיל; שייכות התורה לכל יהודי ללא הבדלים; הוראה מיוחדת מקביעות שנה זו. (ס"א)

הגם שהעיקר הוא התורה מ"מ: (א) פרשת נשא מתחיל ב"בני גרשון" - שנשאו את היריעות, ולא ב"בני קהת" שנשאו את הארון - תורה; (ב) אמנם נשיא יששכר הקריב לפני כל השבטים מצד ש"היו יודעים בתורה" אבל מ"מ הקדימו שבט יהודה; (ג) יששכר - שענינו תורה - נעלה ואעפ"כ מקדימים "שמח זבולון גו'"; (ד) בסדר חיי האדם: התינוק מתחיל לדבר וכו' ורק אח"כ "מלמדו תורה" וכך הוא הסדר יום יום; והביאור בהנ"ל שההכנה לתורה דוקא ע"י "מעשה" וביטול וכו'. (ס"ב)

המשך (מש"פ במדבר, ויום ב' דחג השבועות) הביאור בפרקי אבות (פ"ו מ"א) "רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה וכו'". (ס"ג)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ "וביום השני הקריב נתנאל בן צוער"; שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזוהר (קכח, א) "אנן בחביבותא תליא מילתא"; אודות הנקודות בהמכתב כללי מתחלת שלשת ימי הגבלה באופן דלימוד התורה; שבועות נקרא בליובאוויטש "חג המצו"ת", והביאור בזה; אודות הדפסת ספרים בכלל ותרגום התניא לאנגלית (ובכרך אחד) בפרט (- בהמשך לליל ערב חה"ש). (ס"ה)

הביאור בפירוש רש"י; והביאור בהערות לזוהר. (ס"ו)

הביאור בפרקי אבות (פ"א מ"א) "משה קבל תורה מסיני" וקשר תחלת המסכת עם סיומה. (ס"ז)