בעמדנו לפני י"ז בתמוז ואילך צריך להתעסק בענינים של "רפואה הקודמת למכה", והוא ע"י תורה, צדקה, ופתלה; וכ"ז באופן של שמחה. (ס"א)

המשך (מי"ג תמוז) - ב' הפירושים ב"הרבצת התורה"; התעסקות מיוחדת בהמבצעים; במשך כ"א הימים הבאים (חוץ משבתות) יארגנו שיהי' לימוד התורה בעשרה, תפלה בציבור, ונתינה לצדקה - בארץ הקודש: ב"כותל המערבי" ו"מערת המכפלה", ובשאר המקומות, ובחוץ לארץ: בבתי כנסיות בכלל. (ס"ג)

"הוי גולה למקום תורה" מתבטא (גם) בלקיחת ילדי ישראל למחנות קיץ וכו'; ג' ענינים הנ"ל בקשר לכ"א בימים שייכים (גם) לילדי ישראל. (ס"ד)

לימוד הוראה ממה שכתוב בפרשת השבוע ומפירוש רש"י, (פנחס כז, ז) "כן בנות צלפחד דוברות": גודל כוחם של נשי ישראל עד שהקב"ה אומר "יפה תבעו" וכלשון רש"י "אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו"; ישנם ב' נקודות ששמירתם מונח (בעיקר) בידם של הנשים, וקיומם ישלול את המצב העגום בו נמצא עם ישראל, והם: טהרת המשפחה, וכשרות האכילה ושתי'; להכריז בעולם שה"מזכירות" תשתתף ב-50 אחוז של הכשרת מטבחי ישראל. (ס"ה)

חלוקת צדקה ע"י הטנקיסטים. (ס"ו)

כדי להשלים התוועדות די"ג תמוז לנגן: "בינוני", "לכתחילה אריבער", ו"ניגון שיפרוץ הגדרות". [ניגנו: "זאל שוין זיין די גאולה"]. (ס"ז)