עדיפות לסיים ולערוך "הדרן" על מסכת סוכה; ב' אופנים בהטעם ד"טוב לצדיק טוב לשכנו המובא בסיום המסכת; ההוראה ממש"כ (שם) "בילגה חולקת בדרום" ועל מעשה "מרים בת בילגה": דאם פעולה שלילית של ילדה אחת השפיע על כל אנשי המשמר, עאכו"כ פעולה חיובית בהדלקת נרות שבת קודש, כשרות וטהרת המשפחה. (ס"א)
הצורך בפירוסום מבצע נרות שבת קודש בכל בית יהודי; להטוענים שאין לקטנות לברך על הדלקת נרות - יש "מעשה רב" שבמשפחות בית הרב החל מאדמו"ר הזקן נהגו שהקטנות ידליקו נרות שבת קודש ובברכה; ולהטוענים "שמנהג אבותינו בידינו" - הרי גם בתי ספר לבנות תיקנו דוקא בדורות אלו מפני ש"בקעה מצא וגדר בה גדר"; ההדגשה לתת צדקה לפני ההדלקה. (ס"ב)
גדר מצוות ה"חינוך" בקטן, שאינו בכדי להרגילו בקיום המצוה (דא"כ מספיק ל' יום, או עכ"פ י"ב חדשים לפני הבר מצוה), אלא הוא חיוב על האב לחנך את בנו; אודות הדלקת נרות שבת קודש "משהגיעה לחינוך", ופשוט שאין להפסיק ההדלקה אחר הבת מצוה (עד הנישואין). (ס"ג)
העילוי של כלל ישראל בכלל ושל כל יהודי בפרט מתבטא מסיפור הגמרא (בסיום מסכת סוכה) אודות "מרים בת בילגה"; כשיהודי רואה את זולתו במצב גרוע צריך לפעול שהזולת יהי' שכן שלו (ולא להיפך) ו"טוב לצדיק טוב לשכנו". (ס"ד)
ע"ד הדלקת נרות שבת קודש דבת משהגיעה לחינוך, הגם דבקונטרס האחרון, כותב אדמו"ר הזקן כאו"א, כמו"כ הוא אודות אמירת "אבינו מלכנו" בברית מילה שבעשרת ימי תשובה, שהגם שבשולחן ערוך כתוב לאמר מ"מ אין אומרים, והביאור בזה; אודות חביבות ה"גרים" לפני הקב"ה ודלא כאותן שרוצים לחלק וכו'; אודות מבצע "בית מלא ספרים". (ס"ה)
אודות תורה, תפלה וצדקה בציבור - כפי שהודגש בחודש אלול, בימי הסליחות ועשרת ימי תשובה, וכמו"כ להמשיכו בימי השמחה שלאח"ז; אודות המגבית עבור "קרן חנה". (ס"ו)
אודיו