ביום זה חוגגים את חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו של הפצת היהדות חוצה, והכוונה בזה שהזכרון אודותו יביא למעשה בפועל ש"יפוצו מעינותיך חוצה" בכל הדיוקים שבזה. (ס"א)

אחר גאולת י"ט כסלו התחיל באופן האמיתי ב"יפוצו מעינותיך חוצה"; אדמו"ר הזקן כותב במכתבו שהגאולה היתה "כשקריתי הפסוק פדה בשלום נפשי", ולהדגיש שההצלחה בהפצת המעינות, כשזה יהי' בשלום - ב' שלום "טוב לשמים וטוב לבריות". (ס"ב)

אהבת ישראל ("טוב לבריות") קשור עם אהבת התורה ואהבת הקב"ה; כשיהודי מקרב את זולתו לתורה צריך להזהר שלא לקרב את התורה ליהודי (ע"י פשרות וכו') אלא אדרבה לקרב אותו לתורה, ודוקא אז הוא אהבת ישראל לאמיתתה; "רב בקעה מצא (בבבל) וגדר בה גדר (ללא פשרות)" ודוקא עי"ז הפך את בבל למקום תורה. (ס"ג)

"טוב לבריות" כולל ג"כ אומות העולם (כפירוש אדמו"ר הזקן בתיבת "בריות"), לפעול עליהם בקיום ז' מצוות דידהו, כפסק דין הרמב"ם בזה; ע"י ההתעסקות בהפצת ז' מצוות בני נח, נוסף גם כן שלימות על היהודי. (ס"ד)

"הדרן" על מסכת תמיד: "שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש… מזמור שיר ליום השבת" - ב' תנועות בשבת: א) תנועה חיובית - "מנוחה", ב) ותנועה שלילית - "שביתה"; "הדרן" על ספר משנה תורה להרמב"ם , וביאור שייכות סוף החיבור לתחילתו, והקשר לסיום מסכת תמיד. (ס"ה)

אודות מבצע נרות שבת קודש שכל בת מגיל חינוך תדליק נש"ק ובברכה, וכמעשה רב בזה; מענה לכו"כ סוגי "טענות" נגד מבצע זה; ההכרזה אודות 6-5 מבצעים (ולא על כל התרי"ג מצוות), הוא ע"ד "בא חבקוק והעמידן על אחת". (ס"ו)

אודות אותו אחד שהורה להצביע נגד תיקון חוק "מיהו יהודי", שהכריז שכשם שלחם (ולוחם) נגד (שיטת) החפץ חיים, כך ילחום נגד חוק "מיהו יהודי". (ס"ח)

חנוכה קשור לי"ט כסלו בתוכן הענינים, דשמן (דחנוכה) קאי על פנימיות התורה (- י"ט כסלו), ושייכות (גם) לנשים ש"אף הם היו באותו הנס" וע"י אשה הי' דאותו הנס"; תפקיד מיוחד להתעסק בהפצת המעינות חוצה; ביסוס המוסדות דארץ בקודש בכלל וכולל חב"ד בפרט, שאדמו"ר הזקן כותב ע"ז "והיא שעמדה לנו" להגאל בי"ט כסלו. (ס"ט)

הדרן על הרמב"ם
היסוד והעמוד דהלכות התורה לפעול בעולם בשתים: (א) שיהי' כפי הוראת התורה (חיוב), (ב) ושלא יהי' כפי שהוא מצד עצמו (שלילה) - ידיעת ה' בב' אופנים: (א) "לידע שיש שם מצוי ראשון", שיש לו יחס חיובי להנמצאים, (ב) והעלי' בדעת "שהוא אינו מצוי", "מצוי לא במציאות", שלילת הנמצאים.
שלימות פעולת הלכות התורה בעולם בימות המשיח בב' התנועולת הנ"ל: "לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה וכו'" - שלימות שלילת הענינים הבלתי־רצויים, ו"הטובה תהי' מושפעם הרבה כו' ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד" - שלימות החיוב.
השלימות בידיעת ה' לעתיד לבא בב' הדרגות ד"מצוי ראשון" ו"הוא אינו מצוי" - "יודעים דברים הסתומים" ("שהוא אינו מצוי"), וידיעה זו תהי' "כפי כח האדם", כיון שתהי' מאוחדת ב"ישיגו דעת בוראם" ("מצוי ראשון").