סיכום:
מעלת הפדיה ע"י מעשה.

ב' פירושים בפסוק "ציון במשפט תפדה וגו'". א. פנימיות הלב, פדייתה ע"י תורה, וכוחותיה שבשביה פדייתן בצדקה. לפירוש זה הפדי' במשפט הוא למעלה משביה בצדקה. ב. "ציון", צדיקים, פדייתם ע"י תורה, "ושביה" תשובתם היא בצדקה. כי נקודת ציון שבנוקבא צריכה פדיה מהחיצונים להעלותה למקומה הראשון. לפירוש זה "ושביה בצדקה" הוא למעלה באין ערוך מ"במשפט תפדה". אבל שני הפירושים שייכים ביניהם. כי לפי' הא' תלמוד גדול ולפי' הב' מעשה גדול, כפי שיהי' לעתיד, ובכמה ענינים ישנו גם עכשיו, כמו מה שמבטלין ת"ת מפני מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, הטעם שמדגישים מעלת המעשה, כי הגילוים דלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתינו בזמן הגלות שאז יהיה מעשה גדול, כמבואר באגה"ק שבעקבתא דמשיחא עיקר העבודה היא צדקה.