תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה למען דעת כל עמי הארץ
תוכן ענינים
מחשבה זרה חומרתה בעיקר מפני שאין זה מקומה, ובפרט בשעת התפלה בכל רגע, משא"כ בגמ"ח ובלימוד התורה הפיכת עניני הרשות למשכן לו ית'; ענין "לשמה". (ס"א)
התשומת לב צ"ל בעיקר לתוכן ההתוועדות ולא למילים. (ס"ה)
גם הסיפורים שבתורה הם הוראה בחיים. (ס"ו)
ג' הענינים ד"ענני הכבוד", "מן", "באר" בתורה. (ס"ז)
מצד היחידה שבנפש אין הבדל בין קל שבקלים למנהיג ישראל. (ס"ט)
הכח למסירות נפש בכאו"א מצד ה"מן" שבתורה. (ס"י)
שייכות המן למשה, ענני הכבוד לאהרן והבאר למרים. (סי"א)
מנהיג אמיתי מניח עבודתו לצורך השעה ומוסר נפשו למען קירוב ישראל וההוראה לכאו"א. (סי"ב)
ביום הולדת - מזלו גובר; מעלת הבל תשב"ר. (סי"ד)
כשנסתלקו אהרן ומרים נסתלקו ענני הכבוד והבאר וחזרו בזכותו של משה; וההוראה: לימוד חסידות והנהגה בדרך חסידות חב"ד; חסידים באחדותם יביאו את המשיח. (סט"ו)
ההפרש בין משה (מקיף המתלבש בפנימיות) למשיח (מקיף הבא כמו שהוא בגילוי). (סי"ז)
ענינו של משיח בלי גבול והעדר ההתחלקות. (סי"ח)
תוספת כח בלימוד והפצת תורת החסידות. (ס"כ)
כל דבר שרשו מהקדושה ולכן יכל רבי יהודה לענות ב"חללי דהאי עלמא" הגם שלא עסק בחכמות חיצוניות. (סכ"א)
טעם שאין אומרים תחנון בי"ג ניסן. (סכ"ב)
חקירה בגדר "לבוד" אי אויר הפחות מג' טפחים נחשב כאילו אינו או נחשב כמחיצה. (סכ"ג)
החידוש במעשה פינחס "הלכה ואין מורין כן" הטעם וההוראה. (סכ"ד)
אמונה בפנימיות בביאת המשיח דוקא ע"י פנימיות התורה, "טעמו וראו". (סכ"ז)
מנהג חסידים להיות נעורים בליל שישי (תשובה תתאה). (סכ"ח)
ללימוד התורה, וכל שכן פנימיותה, אין שום תחליף. (ס"ל)