ח"י אלול נותן חיות בעניני ועבודת אלול. (ס"א)

תשובה מצוה כללית ולכן מנאה הרמב"ם במנין המצוות. (ס"ב)

הטעם לאי מניית דברים כלליים במנין המצוות. (ס"ג)

חסידות שנתגלתה בח"י אלול נותנת חיות של חי בעצם. (ס"ד)

עיקר קיום התורה ומצוות (ואפילו שאינם תלויים) בארץ דוקא, והראי' לזה ממצות מילה וקרבן פסח, קיום המצוות בזמן הזה רק בימנים ללעתיד לבא. (ס"ו)

אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע פעל ענין מסויים (ותמורת זאת) קראו אביו אדמו"ר מהר"ש (שבע שנים לאחר הסתלקותו) לגן עדן ושמע שבע תורות שהבעש"ט אמר שנים מהם בהקהל: תלמידיו ותלמידי תלמידיו עד סוף כל הדורות אשר ישנו פה ואשר איננו ע"י עבודת התשובה יכולים לשמוע עוד הפעם. (ס"ח)

מקומות שהנשמה מצד עצמו אינה רוצה ללכת והולכת במסירות נפש; ביאור תורה הבעש"ט עה"פ "והלכת אל מקום וגו'". (סי"א)

פירוש הלשון "שבירתן זוהי תקנתן"; "הגר אשר בקרבך" נפש האלקית יעלה מעלה מעלה ואתה נפש הבהמית תרד רק בתור שמש לקדושה, חיות הקליפה מהקדושה, ענינם רק כמשל הזונה שבזוהר הקדוש. (סט"ו)

האריז"ל זכה לכל עניניו מצד השמחה; הבעש"ט זכה לכל עניניו מצד ריבוי הטבילות ומעלתם. (סי"ז)

פתגם הצמח צדק: חסידים התעוררו בתשובה עם קאפיטל מ"ח, שע"י נולד אדמו"ר הזקן; המנהג לומר קאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו; התורה הראשונה ששמע אדמו"ר הזקן בעולם העליון מהבעש"ט הי' בקאפיטל מ"ח, עה"פ גדול ה' ומהולל מאד; ביאור החסידות בפסוק הנ"ל; פעולת הבעש"ט - ענין המסירות נפש, והוספת אדמו"ר הזקן שתחדור בכל הכחות; הטעם שהעלים הבעש"ט את עצמו מאדמו"ר הזקן; הבעש"ט העמיד הסולם, ואדמו"ר הזקן הורה איך לעלות עליו, כעת העבודה בנקל יותר. (סי"ח)