מעלת מסירות נפש אפילו על הוראת הלכה לרבים, מעלת הרוגי לוד; הביאור בזה דכו"כ אנשים כלליים נפטרו קודם זמנם (מסירות נפש) וההוראה; אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע השיב לאחד ששאלו שתי שאלות רק בנוגע לעבודה - ענין האתכפיא והאתהפכא, מקור אדמו"ר הזקן להנ"ל מדברי הגמרא "רשע זורקן, צדיק קורבן, חסיד שורפן", ענין החסידות לשנות מדותיו הטבעים אתכפיא; בחירת העבודה שאין לו בה חיות, כוונת "דירה בתחתונים" - נתאווה להיות לו דירה ית'" למעלה משאלות וטעמים; צפי' למשיח מצד כוונת דירה בתחתונים. (ס"א)

פירוש בדברי הרמב"ם לא נתאוו החכמים לימות המשיח בשביל תענוגים אלא בשביל לימוד התורה במנוחה, הרמב"ם הי' מקובל אך מפני זמנו לא יכל לגלות. (ס"ז)

ההפרש בין תורת האבות ומשה רבינו לתורתו של משיח. (ס"ח)

ההתעסקות בחסידות גם בעניני אהבה ויראה הגם שעדיין לא מחזיק בזה, ביאור אדמו"ר הזקן בזה עה"פ הפסוק "והסירותי לב האבן" ופירושו הסחת הדעת מהמיצרים פרטיים ומשיח בא בהיסח הדעת. (ס"ט)

יציאה מהגבלות. (סי"א)

התוועדות של יהודים ההולכים בשיטת הבעש"ט מוציאה מההגבלות. (סי"ב)

חיים עשה הקב"ה, וצריך לקבל. (סי"ג)

יום שכולם שמחים - ירידת הגשמים ועד"ז יארצייט שחל בשבת. (סי"ד)

הסמ"ג מנה בספרו במנין הלאווין "השמר לך פן תשכח גו' ורם לבבך" - "עיקר הגדול"; אף שהרמב"ם לא מנאו כי כן נתגלה לו מן השמים; ביאור ע"פ מעשה עם למדן א' בימי הצמח צדק. (סט"ו)

ביאור בלשון הפסוק "ורם לבבך ושכחת" ע"פ סיפור הבעש"ט שהיו ששאלו להרמב"ם ע"ד מקור ענין תחיית המתים וענה להם שמאכלי סתם מטמטם המוח; מזה מוסן חסרון השכחה והקשר לגאוה. (סט"ז)

חומר ענין הגואה, אי הכללתו (להרמב"ם) במנין הלאווין מפני גודל חומרתו. (סי"ח)

"הדרן" על מסכת ראש השנה - ביאור בפלוגתת רבי עקיבא ורבי נחמי' "מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו" (דשירו של יום, של כל הימים ע"ש העבר, ושל שבת ע"ש העתיד). (סי"ט)

טעם איפור הכנסת והוצאה בשבת - ב' פירושים בלשון "שבת", התחלת הזמן דלעתיד לבא ע"ש לאחר חצות. (סכ"א)

מעלת העקב; אין העבודה נקראת אלא ע"ש גומרא. (סכ"ג)

ע"י לימוד החסידות "לא ירעו ולא ישחיתו". (סכ"ד)

בטחון בשליחות מביא פרנסה בריוח. (סכ"ה)

ב' פירושים בלשון "הסתלקות" וכפי שרוצים כך רואים. (סכ"ו)

הוצאות הישיבה צ"ל באופן ד"לוו עלי ואני פורע". (סכ"ז)

מי שהתקשרותו ע"י גשמיות צ"ל ההשפעה באופן זה. (סכ"ט)

מצד קבלת עול אין חילוק בין עבירות קלות וחמורות. (ס"ל)

הטעמים לקריאת "תלמידי חכמים" ולא חכמים לבד. (סל"א)

פירוש "ברוך הוא שהקב"ה חישב את הקץ לעשות" - שוויתר על תענוג ועבודת הבירורים שבזמן הגלות להוציא יהודים מהגלות. (סל"ג)