ענינו של רשב"י הי' גילוי פנימיות התורה ולכן היה יכול לגלות שהקללות הם באמת ברכות. בתניא ישנם כמה עצות איך לקבל יסורים באהבה (שלעת"ל יתגלה הטוב, או ע"י ההתבוננות שבפנימיות זהו אהבה של הקב"ה, או ביטול הנסיון ע"י שעומד בנסיון), ודוקא על ידי מדרגת רשב"י - מצד גילוי פנימיות התורה - רואים מיד שזהו טוב הנראה והנגלה.
שיחת ל"ג בעומר תשכ"ז: הלימוד מרשב"י - זוכתן של ישראל, בשנת הקהל, ובפרט שבאה"ק, ע"י הוספה בתורה לזכותם / מכתב ל"ג בעומר תשכ"ז: שנת הקהל, אהבת ישראל. זכות ישראל / הילולא דרשב"י - יום סגולה לחיזוק שיעורים בפנימיות התורה / בפע"ח (דפוס דובראוונא) שרשב"י הי' מתלמידי ר"ע שמתו בין פסח לעצרת / "ל"ג בעומר" בגימטריא משה / ל"ג בעומר והתגלות הבעש"ט / ל"ג בעומר - עת סגולה להתעוררות על לימוד פנימיות התורה / ההוראה מל"ג בעומר לנשים / המשכת פנימות התורה בכל כחות האדם ופרטיו / ביאור ענין "לא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב, ב) והלימוד בענין אהבת ישראל ובפרט לילדי ישראל / הכרח לימוד החסידות בזמננו; מראי מקומות לדא"ח בענין רשב"י; ביאור מרז"ל (ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב) שאמר ר"ש לרשב"י "דייך שאני ובוראך מכירין כוחך" / ל"ג בעומר - הפצת התורה מתוך אהבת ישראל ומס"נ; גילוי פנימיות התורה / היסוד למצוות שבין אדם לחבירו - קבלת עול מלכות שמים / כתיבת שם "עקיבא" / תספורת לבן שלש שיום הולדתו בכ"ג ניסן - בל"ג בעומר / כנ"ל מי שנולד בחוה"מ פסח / לא לדחות התספורת מי"ד שבט לל"ג בעומר; זמן הכניסה לחדר; אם להזהר מלימוד לפני ג' שנים / מנהג התספורת הראשונה ביום הולדת הג' / לא לדחות התספורת מיום ההולדת לל"ג בעומר / שליחות תלמידי תו"ת לאוסטרליא והוראות על הנסיעה.
מעלת היום וסגולתו ללימוד פני' התורה ועבודה פנימית / טעמי ל"ג בעומר, תורה ואהבת ישראל / רשב"י הטיב לישראל בב' הקצוות - פני' התורה וגשמיות, וכן אדמו"ר הזקן שני אור / ההוראה מטעמי ל"ג בעומר לנשי ובנות ישראל / התעוררות על חמשת המבצעים - בשנת תשל"ה / מנהג ההדלקה בל"ג בעומר / כוונת השליחות לאוסטרליא (תשל"ה).
תכלית "הר סיני" הוא להשפיע על הירידה בטבע העולם. וזהו "כתר שם טוב" - המע"ט שבתורה גופא, ההשפעה על מארי עובדין טבין שבשעה שלומדים תורה יהיו בבחי' "תורתו אומנתו" - "עולה על גביהם", וזהו הנהגת רשב"י - "הוי מסי ר"ש" - שמקשר את העולם לתורה.
יום מסוגל לחיזוק בכל המבצעים / הוראה ממסירת נפשו של רשב"י והוראה בענין החינוך / ל"ג בעומר או לעומר / הקשר דל"ג בעומר לחסידות חב"ד / טעם שלא נזכר הלשון "זי"ע" על רשב"י במכתב ל"ג בעומר תשל"ה / התוועדויות בל"ג בעומר / מעלת צפת עיר הקודש / שקו"ט וביאור בהקדמת ספר התניא, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה.
תלמידי ר"ע "לא נהגו כבוד זה בזה" מצד אהבת ישראל שלהם, דכל תלמיד רצה להשפיע על חביריו לעבוד את ה' על פי הדרך שבה הוא הבין את שיטת רבי עקיבא. אך באמת דוקא בהנהגת רשב"י התבטא אמיתית הנהגת ר"ע ד"נכנס בשלום ויצא בשלום".
מעלת ל"ג בעומר יום שמחתו דרשב"י להמשיך שמחה פנימית / מכתב כללי - תשמ"א: שיפור מצב העולם המתדרדר - ע"י התחזקות בתומ"צ, בפרט ע"י אסיפות של "הקהל" דתורה תפלה וצדקה, גם לטף, ובאופן דאהבת ישראל / לנשי חב"ד: הוראה מעבודת רשב"י שאמר "איכא מילתא דבעי לתקוני" - בעבודת החינוך, בפרט דנשים / כנ"ל, עבודתו ומסירות נפשו של רשב"י לעסוק גם עם חלק קטן מעם ישראל / הספר "זהר תורה" / פירוש במ"ש באגה"ק סכ"ו (קמג, א) ד"עיקר עסקיהם במערה הי' תורת המשניות כו'" / המיוחד בל"ג בעומר שחל בע"ש / מעלת ה"פאראד" דל"ג בעומר / מנהג תספורת לבן ג' שנים / מקור למ"ש שר"א הלוי אמר "נחם" בכל יום וכשאמרו בל"ג בעומר הקפיד עליו רשב"י.
ב' טעמים לחגיגת ל"ג בעומר: שבו פסקו תלמידי רע"ק למות; הילולא דרשב"י. (ס"ב) נקודת הטעם הראשון - אחדות ישראל, שלילת "לא נהגו כבוד זה בזה"; והקשר לה"תהלוכה", כינוס והתאחדות דילדי ישראל. (ס"ג) הטעם השני - רשב"י שהי' באופן של "מסירת נפש", "תורתו אומנותו" ו"יכול לפטור את הועלם כולו מן הדין"; וכן ילדי ישראל שבעת אמירת "מודה אני" הם בבחי' מס"נ, ו"תורתם אומנם" כי "מלאכתם נעשית ע"י אחרים", ופוטרים את העולם מן הדין בזכות "הבל פיהם של תשב"ר" וע"י הדלקת נש"ק של בנות קטנות. (סי"ב) חיזוק לעבודה בגלות מדברי רשב"י ש"כל מקום שגלו (ישראל) שכנה עמהם". (סכ"ו) הקשר לשיעור הרמב"ם היומי (הל' תפלה רפ"ב) אודות ברכת המינים. (סל"ד)
יש לומר שמיתת היה מפני "שלא נהגו כבוד" בצירוף עם ה(עין הרע ד)מספר כ"ד אלף תלמידים. כשיצא רשב"י מהמערה חיפש ענין של אהבת ישראל - "איכא מילתא דבעי לתיקוני", שתיקן את הענין ד"לא נהגו כבוד זה בזה", והנחיל לכל אחד את הכח להגיע להשלימות דאהבת ישראל.
מכתב לילדי ישראל - תשמ"ז: עריכת תהלוכה בל"ג בעומר / מכתב להורים ומחנכים - תשמ"ז: כנ"ל / מכתב כללי - תשמ"ט: הוספה בתורה עבודה וגמ"ח.
זירוז ע"ד תהלוכות ל"ג בעומר לילדי ישראל. (ס"א) להשלים במסיבות ותהלוכות בימים שלאחרי ל"ג בעומר באופן המותר / כוונת חושך הגלות - הוספת אור ובפרט ע"י תשב"ר / פעולת שמחתו של רשב"י בהחלטות טובות. (ס"ב) הבאת ילדי ישראל לבית הכנסת לשמעית עשרת הדברות. (ס"ג) להשפיע על ההורים לרשום הילדים במחנות קיץ כשרים, וכן לחדר או לישיבה לשנת הלימודים הבא. (ס"ד)
שני ענינים שבל"ג בעומר - יום שמחת רשב"י ויום שתלמידי רע"ק פסקו למות. (ס"ב) הנהגת רשב"י - תורתו אומנתו ושייכותה המיוחדת לילדי ישראל. (ס"ד) השתדלות רשב"י בעשיית טובה ליהודי. (ס"ח) ב' הקוין דסור מרע ועשה טוב באהבת ישראל. (ס"י) מדרש הנפלא (תנחומא באבער וירא ד) ד"אלקים נצב בעדת א-ל" הוא גם אצל בני ג' וד' שנים. (סי"ב) ג' הקוין דתורה עבודה (תפילה) וגמ"ח. (סי"ד) סיפור ר' אברהם הלוי תלמיד האריז"ל, שממנו ראי' ששמחת רשב"י גדולה אפילו משמחת המועדים. (סט"ז)
הוספה:
מקור למ"ש שר"א הלוי אמר "נחם" בכל יום וכשאמרו בל"ג בעומר הקפיד עליו רשב"י.
הוספה:
מקור למ"ש שר"א הלוי אמר "נחם" בכל יום וכשאמרו בל"ג בעומר הקפיד עליו רשב"י.
הכנות לל"ג בעומר בשנת המאתיים להילולא דהבעש"ט והשייכות להרשב"י ומ"ת.