פורים ענינו שמחה, "וקבלום בשמחה", באופן דלמעלה מהגבלות, ולאידך שאר המצוות דפורים הם בהגבלה, כי צריך להמשיך שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה במצוות מוגבלות, להיות בבחינת "דלא ידע" ולהמשיך זה ד"ידע" מארור המן לברוך מרדכי. (ס"א)

בסדר השתלשלות אור נעלה מחושך, ובעבודה זהו קיום המצוות בהגבלה; למעלה מהשתלשלות אור וחושך שוים, ובעבודה זה קיום המצוות בלי הגבלה, אך מ"מ מקיים זאת היות ויש דין בשולחן ערוך; כולא קמי' כלא חשיב אין מציאות דאור וחושך, דבעבודה הוא דאינו מציאות, ומקיים מצוות כמים שטבעם לירד מלמעלה למטה, דפועל המשכת עצמו ושייך לכאו"א בכל השנה ע"י התקשרות. (ס"ד)

ב' פירושים ב"וקבלו היהודים": א) פירוש הפשוט על היהודים דהדור ההוא. ב) קאי על משה רבינו; וקשורים זה בזה דהכח שיכלו לעמוד במסירות נפש שנה שלימה, זהו ע"י משה שבכאו"א מישראל שנתגלה בהם. (ס"ו)

במשלוח מנות יש ב' טעמים: א) אחדות. ב) שיהי' מאכל לעשות סעודה; לאידך במתנות לאביונים שייך רק הטעם דאחדות, וזהו גם ענין הצדקה הפועל אחדות. (ס"ח)

ההוראה מסיום המגילה "וישם המלך אחשורוש מס גו'", שגם בזמן הגלות כשיהודי מתנהג במסירות נפש זוכה לטוב בגשמיות וברוחניות ועד שנעשה בעל הבית על העולם, וההוראה מתחילת המגילה שיהודי נעשה בעל הבית על כל העולם בדוגמת אחשורוש שהי' מושל על כל העולם ושמחו כולם 180 יום, ובכללות ההוראה דללעומת זה אין שליטה על ישראל; כל המניעות באים ממנו עצמו. (סי"ג)

ענין בזבוז האוצרות שבהמשך ההילולא. (סי"ח)

הוראה מהכרזת מושל המדינה (שאינו בעל בחירה) ע"ד ייסוד קבוצת מתנדבים שיעזבו את מולדתם וילכו לעזור בעיירות בלתי מפותחות להתבסס ולהתפתח - שיש לעזוב את השכונה, ולצאת לשליחות, למקומות הרחוקים מיהדות ובמסירות נפש, בלי שום תנאים. (סי"ט)

ההוראה מרדיו: א) שנשמע בכל העולם ובאותו זמן, עאכו"כ תורה ומצוות שלמעלה מהגבלות שייכים בכל הזמנים ובירידת התורה ע"י ריבוי מקומות לא נפעל שינוי. ב) אפשר לסגור הכפתור ואז לא ישמע, שיהודי יש לו בחירה; הרדיו עשוי כדי לנצלו לדברים טובים, בשביל הבחירה ישנו גם באומות העולם. (סכ"א)

אם חסר אצל בני ישראל בתורה ומצוות הרי זה חסרון גם בנשיא הדור, דכן במרדכי אם הי' בשלימות לא היו חוטאים, עכ"ז בטבע ובגלוי מרדכי למעלה מהגלות, והמגילה היא כפי שהי' בטבע ובגלוי דלכך נקראת המגילה על שם אסתר, ופעלה תיקון גם במרדכי ע"י צומו עלי ג' ימים. (סכ"ה)

בפורים לא נפל אף יהודי במלחמה; הרמב"ם פוסק שהמגילה היא ההלל, הלל מלשון בהלו נרו ענין האור, ובעבודה צ"ל בכל דרכיך דעהו. (סכ"ו)