ביציאת מצרים יחוד ב' הפכים, גילוי עצמות ומהות במקום הכי תחתון - "ערות הארץ" ומלאה גילולים, וכן גירות שגוף גשמי יהי' קדוש - יחוד ב' הפכים, וההוראה דלכל יהודי נמשך גילוי הנ"ל וביכלתו לצאת ממצרים וכן הוא גם בנגלה דאומרים הלל גם בליל פסח דלילה כיום יאיר. (ס"א)

"הא לחמא עניא" - עבודת הבירורים דאבהתנא הי' במצד של עניות היפך הקדושה ונפעל בזה ע"י אור שלמעלה מהשתלשלות, וההוראה דע"י ביטול מבררים ניצוצות גם במצב דעניא, דכל ענין הגלות הוא עבודת הבירורים. (ס"ז)

"כולנו חכמים" - סיפור יציאת מצרים ממשיך אור שלמעלה מטעם ודעת דאז אין מספיק מיצר הגרון כאדם שיש לו טמטום הלב, ואף חכמים דאין מספיק אצלם מיצר הגרון צריכים לספר ובאופן דכל המרבה יציאה מהגבלות השכל. (ס"ח)

"חכם מהו אומר": חכם כנגד אצילות שענינו ביטול, ומקשה מה העדות דמצוות צריכים לקיים בלי טעם ואף חוקים אין שייך לומר חוקה חקקתי, היות שאינו מציאות נפרדת מהאדון, וע"כ התשובה דפסח הוא דילוג של עצמות ומהות בארץ מלאה גילולים ובאופן דסדר והדרגה, "הלכות הפסח", חיבור ב' הפכים דזה בא מדרגא שלמעלה מאצילות ומתגלה בעולם הזה דוקא. (ס"ט)

"והיא שעמדה" - א) ההבטחה שהבטיח לישראל, ב) העמידה בנסיונות והוא ענין האמונה, תיווך ב' הפירושים דע"י הבטחון מתעוררת ההבטחה שלמעלה. (ס"י)

(המשך למאמר) הלשון "כפולה ומכופלת" מרמז לב' ענינים המתחלקים לשתים, ב' בתשובה תתאה, וב' בתשובה עילאה, דזהו גם הסיום "לכפר על כל עוונותינו", ענין התשובה לבטל הישות דיש מי שאוהב דגם זה נקרא עון. (סי"ב)