שיחה א: שייכות אדה"ז עם הבעש"ט; ביאור שמו של בעל ההילולא "שניאור זלמן" – המשכת שני אורות, בתוך גדרי העולם – לזמן; המשכת תורה "טוב לשמים", בעולם "טוב לבריות"; המשכת נשמת התורה, בנגלה דתורה; הוראה למעשה מהנ"ל בתורה וצדקה. (ס"א)

שיחה ב: הנהגת יום ההילולא – באופן של שמחה, וכפי שאדה"ז פסק על עצמו; שייכות כ"ד טבת לי"ט כסלו; הפצת המעיינות – להיות קשור למעיין. (ס"ח)

שיחה ג: הירידה למצרים – הכנה לגילוי התורה, נגלה ופנימיות (שניאור). (סי"ב)
המקור לחיוב ת"ת – מלימוד עם קטן, דזהו כללות לימוד בנ"י בגלות, ומטעם זה פתיחת הלכות ת"ת בלימוד עם קטן. (סי"ד)
ביאור בריש שו"עשל בעל ההילולא: יהודה בן תימא, ההוראה משם בעל המאמר; הוראה מ"נמר" לפעול בעזות ולא להתפעל מאו"ה; הצלחה רק כשהולכים בתוקף; שלילת אתחלתא דגאולה; אדה"ז עסק בצדקת א"י אף שזה העמידו בסכנה; דוקא ע"י תוקף מפחד הגוי, וכן הגוי אשר בקרבך. (סכ"א)

שיחה ד: חלוקת צדקה; ההנהגה ביום הילולא, ועי"ז פועל ישועות בקרב הארץ. (סל"א)