תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
שיחה א החידוש דמ"ת, שע"י התורה מתעלים מכל ההגבלות; חידוש ד"תורת משה" מוסיף חיות בלימוד; הוראה גם לגדול שבגדולים להתעלות באין ערוך בלימוד; זה לוקחים משבת ערב שבועות, כי שבת ענינה אין ערוך.
שיחה ב להתכונן למ"ת בהתאם לאופן העבודה דשבת – עבודת התפילה ולימוד פנימיות התורה; "נשמע" כנגד משה ששמע את התורה, "נעשה" כנגד דוד – מלכות, "מי גלה רז זה לבני" כנגד הבעש"ט.
מאמר ד"ה בשעה שהקדימו
שיחה ג דיוקים ברש"י ד"ה ואלה תולדות אהרן ומשה, מדוע דוקא בני אהרן נחשבים תולדות משה אף שלימד את כל ישראל; דיוקים ברש"י ד"ה שנים ועשרים אלף אודות בכורות; דיוקים במשנה "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"; בהערות על הזהר, מדוע מקדים תפילין לציצית היפך הסדר הנהוג, ומדוע אח"כ מקדים ציצית לתפילין.
שיחה ד ביאור ברש"י ד"ה ואלה תולדות: הלימוד דמשה עם בני אהרן הוא לימוד מיוחד שהוא אינו מחוייב בו.
שיחה ה הביאור ברש"י שנים ועשרים אלף: טעם הפדיון מצד הצלה ממכת בכורות, וזה כולל את שבט לוי.
שיחה ו הביאור בזהר: מעלה בתפילין שכל התורה כלול בה, מעלה בציצית מצד ה"אור מקיף".
שיחה ז הביאור במשנה: כשיהודי יודע שהנהגתו פועלת בעולמות שמוסיפים בכבודו של הקב"ה, זה מוסיף באחריות וזהירות שלו; בתחילה באופנים חלוקים, ואח"כ בהתאם לענין הכללי שבהם; צריך לפעול עם הסביבה כי רחוקה שגם היא מוסיפה בכבודו של הקב"ה.