ניגון הוא קולמוס הנפש ובפרט בהתוועדות כו"כ אנשים בסוכה בזמן שמחתינו. (ס"א)

עניני הד' מינים ומעלת הלולב - תלמידי הישיבות, והכרח העבודה עם שאר המינים. (ס"א)

ביאור סיפור הגמרא (סוכה נג, סע"א) "בשעה שכרה דוד שיתין וכו'", וההוראה מזה. (ס"ה)

ההוראה מפירוש הפשוט של הניגון "ניע זשוריצי וכו'" - שאין לדאוג, כי כשיבואו להמלון יהי' לנו משקה, וממה שהוסיפו החסידים שאעפ"כ צריכים מעט משקה לדרך עד שיבאו למלון. (ס"ט)

ביאור דברי הגמרא "מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו, ומי שלא ראה ירושלים בתפארתה - לא ראה כרך נחמד מימיו". (סי"א)

ההוראה מטענת פרעה לשבט לוי "לכו לסבלותיכם" - דהיינו לימוד התורה - וממה שלא שמעו אליו שבט לוי; מ"ש אדמו"ר מהוריי"צ שמצות אהבת ישראל היא לאו דוקא למי שמכירים אותו אלא אפי' ליהודי הנמצא בקצוי תבל, ושיהי' דוקא כמוך; הוספת מהוריי"צ על מ"ש הרב המגיד על הבעש"ט שהלואי שהי' מנשק טלית קטן עם החיבה שהי' להבעש"ט ליהודי. (סט"ו)

רמז להנ"ל ממצות סוכה. (סי"ח)

הוראה מענין "רובו ככולו" בשיעורי לולב ואצל סנהדרין. (סי"ט)

עבור אומות העולם מספיק ענין הסוכה - שחלק יהי' כראוי (בני ישראל) ואחריהם יגררו השאר (אומות העולם); משא"כ בנוגע לבני ישראל צריכים ענין האתרוג - שיעור שלם, וצריכים כולם, ע"ד צריך לנגוע מצב של קטן שבקטנים בעצם נפשו של גדול שבגדולים; צריכים ללחום מלחמת תנופה כנגד היצר הרע ובפרט בעקבתא דמשיחא, וזהו עבודת צעירים בכלל וצעירי אגודת חב"ד בפרט. (ס"כ)