תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה נעשה אדם (המשך: ד)
תוכן ענינים
ביאור מש"כ אדמו"ר מהוריי"צ לאברך א' שצריך להיות ישיבה וצריכים להשתדל עד"ז במסירות נפש דאברהם רבינו ע"ה, ואנו (התמימים) בניו של אביו (כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע); צ"ל מסור בתכלית לנשיא הדור (באופן דמלך המלכים) ואז אין לדאוג; אין להסתפק במה שעשה כבר; אדמו"ר מהוריי"צ הי' בעל חוב כל ימיו; סיפור בכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בימי קטנותו שלמד אודות אמה העברי', שכיון שנוגע לה ממציאה סברות וכו' וכן צ"ל המסירות לישיבה. (ס"א)
מנהג האדמורי"ם שלא לדבר בעת סעודת ליל א' דראש השנה; סיפור אדמו"ר הזקן שבאותו לילה אמר בפני ב' עדים (כ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר הצ"צ) שחילל שכרו על עבודתו עבור המשכת ברכות עבור אנשים אחרים - ועד"ז סיפור באדמו"ר ה"צ ואדמו"ר מהוריי"צ; מעשה שהזכיר אדמו"ר הזקן בראש השנה ע"ד המלוכה, ועד"ז אדמו"ר מהוריי"צ. (ס"ו)
שייכות ילדים עם "זה א-לי ואנוהו"; לעתיד לבוא כתיב ב' פעמים "זה". (ס"ח)
ענין האחדות - בקשת אדמו"ר האמצעי: שיהי' לכל אחד חבר לדבר עמו בעניני תורה ומצוות. (ס"ט)
נסיון העוני ונסיון העושר. (ס"י)
ע"ד צא"ח. (סי"א)
סיבת התחלת מסכת מדף ב' - וההוראה בפועל. (סט"ז)
סיפור אדמו"ר מהוריי"צ בעת מאסרו ששאלו אותו האם הוא יודע באיזה מקום הוא נמצא ומה שענה. (סי"ז)
אין להשתדל בעניני פרנסה יותר מכפי המצטרך; לימוד זכות על אלו המשתדלים בזה יותר מדאי, ע"פ סיפור מהבעש"ט. (סי"ח)
מעלת הצדקה בכלל ובפרט בנתינה לקופה כללית; עיקר חיוב חינוך הבנים הוא על עקרת הבית; סיפור ברוגוצ'ובי בנוגע לאפיית מצות ומאדמו"ר הזקן בנוגע חילוף החיובים ד"ושננתם לבניך" ופרנסת בני ביתו. (סי"ט)
בקשת הקב"ה לעשות לו ית' דירה בתחתונים; "אם בחוקותי תלכו"; "לא ידח ממנו נדח". (סכ"ג)
ב' מיני "מי המבול" (מים הזידונים): א) מי תהום רבה, ב) ארובות השמים. והעצה לזה - "בא אל התיבה". (סכ"ה)
"ויעקב הלך לדרכו" - "לעולם יצא אדם בכי טוב" (תענית דף י ע"ב). (ס"ל)
צריכים ללמוד דא"ח בשופי עד שתתבטל מציאותו לגמרי והעיקר הוא שלאחר הלימוד יפעול בעולם - משל לזה מענין המקוה. (סל"א)