יש שמחת התורה, ויש שמחת בני תורה, ובזה גופא כמה סוגים, ויום זה הוא בסוג של "הצלת התורה", שמחת תורה וחג השבועות; המקור בנגלה לחלק בין תורה לבני ישראל, ולאידך בהקשר החזק ביניהם. (ס"א)
בהצלת התורה עצמה ב' אופנים בסוג המנגד; התוצאה מתבטא בחינוך. (ס"ב)
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה שניתנה לכ"א בירושה; ולאידך כדי לכבות את האהבה בעניני העולם הרי זה ע"י מים - מקוה (כדוגמת המבול); [מהמקוה מוציאים בתחלה את הראש; ראשיכם וכו']. (ס"ג)
"עץ חיים היא… ותומכי' מאושר" כמה אופנים בתמיכה. (ס"ה)
"כשאדם עומל בתורה, התורה עומלת לו ממקום אחר", וביאור הראגצ'ובי, שהתורה היא נקודה אחת שאינה סובלת התחלקות; וביאור ענין זה בכל אחד, בארוכה. (ס"ז)
מהסוגיא ד"בגרות בקבר" אין סתירה בשבת זה אומרים קאפיטל פ' לאדמו"ר מהוריי"צ נ"ע. (ס"ח)
ע"ד מגבית לאהלי יוסף יצחק. (ס"ט)
ארץ ישראל כצבי שאין עורו מחזיק את בשרו, וארץ ישראל שבכל מקום הם המוסדות חינוך שצריך להיות לתלמידים. (ס"י)
חיבת הארץ שהי' אצל בנות ישראל ביתר שאת. (סי"א)
התוועדות כהתחלת הנסיעה של הנוסעים ל"שליחות המרכז לעניני חינוך". (סי"ב)
ע"ד שיעורי חת"ת. (סי"ג)
ע"ד מעלת קעמפ גן ישראל. (סי"ד)
ע"ד אנ"ש דרוסיא - וגודל הזכות של מתיישבי כפר חב"ד. (סט"ו)
הנסיעה לכפר חב"ד אינה קשורה בישוב ארץ ישראל, רק לחזק שליחות הרבי. (סט"ז)
שמחת י"ב תמוז בלי הגבלות. (סי"ז)
"קיץ בריא" - כלשון הרבי - ובאופן ד"ופרצת". (סי"ח)
אודיו