תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת בבא קמא, כפי שאדמו"ר מהר"ש מקשר את מה שכתוב (בשיעור היומי בחומש) "פסל לך שני לוחות אבנים" לסיום המסכת; הביאור דסיום בדבר טוב, הקשר להתחלת המסכת וביאור בשם העיר "מתא מחסיא"; (בזה ג"כ רואים איך שתורת הנגלה ותורת החסידות משלימים זה את זה). (ס"א)
ביאור בהמשנה (בסוף יומא) "מה מקוה מטהר את הטמאים כך הקב"ה מטהר את ישראל", מה ההשוואה בין "מקוה" ל"הקב"ה". (ס"ג)
בשיעור היומי בחומש (פ' עקב, רביעי) מביא ש"בני ישראל נסעו… מוסרה" ומסמיך לזה הפסוק "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וגו'", אע"פ שביניהם הי' הפסק של 39 שנה - כפי שמבאר רש"י שהפסוק רוצה להדגיש את מעלת שבט לוי שבשום מצב לא טעו ועמדו באמונתם, וההוראה בזמנינו על העמידה בתוקף בכל המצבים מבלי להתפעל מהגויישקייט. (ס"ד)
בישעור היומי בתניא (באגרת הקודש ס"ז) מדובר, שבנוסף לקיום כל המצוות צריך שיהי' לאדם מצוה שבה יהי' זהיר טפי, ובלקוטי לוי יצחק על תניא מדייק בלשונות "לא נצרכה להעדפה ולזהירות ולזריזות" ומבארו ע"פ קבלה, וענינם בעבודת ה'. (ס"ה)
ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה המרומזים בפסוק "והי' עקב תשמעון וגו'" - הן בעבודת האדם והן בהשכר שניתן על זה - וכל זה ממשיכים בעקב - מצב הכי תחתון. (ס"ו)
המצב ד"עקבתא דמשיחא" שהדור הצעיר אינו ממשיך בדרכי אבותיו וכו', נובע מזה שבבתי הספר שלומדים (גם) לאחרי חול, נותנים על לימודים אלו דגש מיוחד (יותר מלימודי קודש); הקמת קרן גמ"ח ע"ש בעל ההילולא, ומטרתו לעזור למלמדים דלימודי קודש להתקיים בפרנסתם. (ס"ז)
המשך (מס"א-ב) ה"הדרן" על מסכת בבא קמא- החילוק בין התוספתא לגמרא. (ס"ח)
ההכנה לראש השנה - מכ' מנחם אב. (ס"ט)
ברכה ליהודים הנמצאים באחורי מסך הברזל ובאי כחם בכפר חב"ד. (ס"י)