תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
אמירת ההגדה צ"ל "בקול רם - קלא דלא ספיק", למעלה מהגבלתו; ביאור ענין "בתחלתו הוא ארוך" שבלי גבול אמיתי נראה גם בתחלתו. (ס"א)
דיוק הניקוד "הא לחמא וכו' - בצירי; ביאור מנהגי אדמו"ר מהוריי"צ שלא להגבי' את הקערה ולגלות מקצת הפת לפני "הא לחמא עניא" ושייכותו לנשיאי (וחסידי) חב"ד ובדור האחרון דוקא. (ס"ד)
ביאור בפיסקא "ואילו לא הוציא הקב"ה… אנו ובנינו ובני בנינו וכו'" שגאולת פסח היא גאולה נמשכת; מזכירים כאן רק ג' דורות ("אנו ובנינו ובני בנינו") דעד כאן רחמי האב וכו'. (ס"ו)
בשאלת בן הרשע "מה העבודה וכו'" נכלל גם הסוג רשע שמקיים כל התורה ומצוות רק טוען מדוע צריך לעשות הכל בקבלת עול - עבודה; ובתשובת הבן חכם (שהרשע סמוך לו) מודגשת מעלת הקבלת עול. (ס"י)
ב' התנועות ד"מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", "ועכשיו קרבנו המקום" אצל כאו"א. (סי"ב)
"בכל דור ודור… יצא היום ממצרים" - מדגיש שצריך להיות "קבלת עול", "לא את אבותינו בלבד… אלא אף אתנו" - מדגיש שצ"ל קבלת עול גם בשכל (אבותינו) ומדות (אותנו). (סי"ג)