ביאור דברי אדמו"ר מהוריי"צ בסעודת אחרון של פסח תש"ה: (- תרגום) "שההמשכות של חג זה, ושל יום זה, ההמשכות של משיח, יומשכו בחסד וברחמים" - שישנם המשכות מיוחדות של חג זה שאינו בכל החגים, וביאור ענינו המיוחד של יום זה - אחרון של פסח - שדומה לענין המשיח. (ס"א)

שנה זו שנת המאה להסתלקות הצמח צדק (ויש עליות (השייך לזמן - משנה לשנה) גם לאחר הפטירה); סיפור מהצמח צדק משנת תרכ"ה וסיפור מבנותיו של אדמו"ר מהוריי"צ משנת תרס"ו הקשורים לאחרון של פסח. (ס"ז)

ביאור במש"כ במדרש אודות מילת בני ישראל בליל פסח, הגם ש"אין מלין בלילה", וההוראה בעבודה. (סי"ב)

ביאור במה ששאלו בימים הראשונים דפסח, מדוע לא גזרו שלא יקריבו קרבן פסח בערב פסח שחל בשבת ע"ד שגזרו בשופר ולולב, וכן מדוע לא גזרו כעין זה בשתיית ד' כוסות וכו' בליל פסח. (ס"כ)

ביאור מדוע בגאולת מצרים כתיב "נעליכם ברגליכם" וכן בגאולה העתידה "והדריך בנעלים", דענין הנעל הוא להפריד בין החלק הכי תחתון שבאדם - רגל - ל(עניני) ארץ; ביאור למה "לעולם ימכור אדם קורות ביתו וכו'" ולכן לפני הגילוי של מתן תורה היתה ההקדמה שיהודי יהי' נעלה מענינים ארציים - "נעליכם ברכליכם"; וכן לעתיד לבא, הגם ש"מלאה הארץ דעה את ה'" מ"מ היהודי נעלה יותר - "להדריך בנעלים",  שזהו הוראה לתהלוכה שבדרך צריך נעליים אבל כשמגיע למקום קדוש אזי "של נעליך מעל רגליך". (סכ"ב)

ההוראה מזה שהשנה מעוברת, בני ישראל מונין ללבנה כי: א) לבנה הוא מאור הקטן וקטן מונין לקטן, ב) בלבנה יש שינויים וכן בבני ישראל, יש שינויים בין מצוה דאורייתא לדקדוק קל של דברי סופרים, אודות זה שמוצאים היתרים לכל דבר האסור. (סל"ה)

בענין "משכו וקחו לכם" שלכאורה ההקדמה ד"משכו (ידיכם מעבודה זרה)" מיותר, אלא משכו הוא ענין התשובה; שלא יתווכחו עם אינם יהודים. (סל"ו)

המשך (מס"ז) ע"ד סיפור הצמח צדק, מה שאחרון של פסח נקרא בשם בפני עצמו, המשך ושייכות ב' הסיפורים דהצמח צדק ובנותיו של אדמו"ר מהוריי"צ. (סל"ז)