תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
לקו"ב בתניא ח"א ע' תפג
מאמרים
ד"ה ועשית חג שבועות (המשך: ב)
תוכן ענינים
הטעם שנוסח הברכה של אדמו"ר מהוריי"צ לחג השבועות הי': לקבלת התורה "בשמחה ובפנימיות", כי חג השבועות הוא ע"ד גירות (של עם ישראל) שצ"ל בשמחה דוקא (ולא מתוך כפי'), ובפנימיות; ועפ"ז מבאר יחידות של אחד המלמדים (ר' פרץ) אצל אדמו"ר מוהר"ש. (ס"א)
כהקדמה למתן תורה ("הביאנו המלך חדריו") צ"ל מסירות נפש ("משכני אחריך נרוצה" - בקריעת ים סוף) וביטול, דלא כלימוד שאר חכמות; והלימוד צריך לחדור בכל מציאותו. (ס"ד)
אודות דוד שאמר "זמירות היו לי חוקיך" ונענש על זה, ושואל איך יתכן דלא ידע דוד את מעלתה האמיתי של תורה? (ראה לקמן ס"ח). (ס"ה)
ביאור בדיוק לשונו של אדמו"ר הזקן (בשולחן ערוך אורח חיים סתצ"ד) בנוגע למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות: "ומנהג אבותינו תורה היא כי הרבה טעמים נאמרו עליו". (ס"ו)
הטעם (בפנימיות) שבשבועות אין מתענין (אפילו) תענית חלום, בהמשך להאמור (לעיל ס"א) שחג השבועות צ"ל "בשמחה ובפנימיות"; חג השבועות הוא רק יום א' (ולא כשאר הימים טובים ז' או ח' ימים) - נוקדה א' המתפשטת למשך המעת לעת, ובמשך כל הזמן ישנו הרגש דשמחה ופנימיות; חג השבועות שענינו תורה מתבטא (גם) בקרבנו "שתי הלחם". (ס"ז)
המשך (מס"ד) ביאור אודות דוד שאמר "זמירות היו לי חוקיך" ע"פ נגלה, ובפנימיות הענינים. (ס"ח)