1. מעלת שמחת ביה"ש דהוש"ר - תכלית הריבוי בשמחה: (א) סיום וחותם שמחת ביה"ש, (ב) הושענא רבה - ריבוי עד א"ס, (ג) ערב שמע"צ - כנגד יוסף, הוספה; וביחד עם זה - המשכה וגילוי למטה מטה
 2. ב' קצוות הנ"ל - תכלית ריבוי עד א"ס, והמשכתו למטה מטה - ב"אושפיזין"; דוד המלך - המשכת א"ס בתורה, וספירת המלכות, "מלכותך מלכות כל עולמים", עד לעוה"ז התחתון, שבו נשלמת הכוונה דדירה בתחתונים, בביאת דוד מלכא משיחא. ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע - חיבור חסידות (א"ס) עם נגלה, ומלחמת בית דוד לפעול את הגאולה
 3. הדגשת החיבור דא"ס עם מטה מטה - בהוש"ר: א) השלימות דר"ה, שבו - 1) חידוש ההתהוות דיש הנברא מיש האמיתי, 2) עבודת המטה לפועל "זכרון ליום ראשון" באופן של עילוי לגבי יום ראשון. ב) ענין הגאולה שבהוש"ר - שלימות הבריאה ("אלה תולדות פרץ") ע"י עבודת המטה, ובפרט ע"י העבודת דדורות האחרונים
 4. החיבור דא"ס עם מטה מטה בהוש"ר - מוסיף עוד יותר במעלת השמחה
 5. שיעור היומי בחומש: א) "וזאת הברכה" - המשכת ענינים הכי נעלים באופן הנראה והנגלה לעיני בשר. ב) "ויהי בישורון מלך" - דוד מלכא משיחא. ג) "בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" - אהבת ישראל ואחדות ישראל, המבטלת סיבת הגלות, ובמילא - המסובב. ד) ראובן יהודה ושמעון - שברכתם בשיעור היומי - כללות עבודתם של ישראל
 6. שיעור היומי ברמב"ם - גדר הידיעה ("שב מידיעתו") בענין הכפרה
 7. חלוקת צדקה - לאחרי אמירת תהלים