יום ב' דראש השנה
הזכרת כל רבותינו נשיאינו בשמותיהם (בסדר דמלמטלמ"ע)
תוכן העבודה דר"ה (תקיעת שופר ו"מלוך על העולם כו'") ושייכותה לגאולה ("תקע בשופר גדול" ושלימות גילוי מלכות הקב"ה), והדגשת הענין בדורנו בכלל ובשנה זו בפרט
השייכות דצום גדלי' (שיהפך לשמחה) להגאולה ומלכות בית דוד
קביעות בש"ז ושייכותה לגאולה בתחילת השנה

ש"פ נצבים תנש"א, יום ב' דראש השנה, וש"פ וילך, שבת שובה, ו' תשרי תשנ"ב - הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א
מעלת השנה: א) קביעות ר"ה בימי ב' וג' - "פתבג המלך". ב) קביעות בש"ז. ג) שנה מעוברת - שלימות משולשת
מעלת קביעות ר"ה, יום תכלית הבריאה מצד עבודת האדם, "זכרון ליום ראשון" - בימי ב' וג' הסמוכים ליום ראשון, בדוגמת יום התחלת הבריאה
השייכות דשלימות הבריאה מצד הבריאה (יום ראשון) ומצד האדם (ר"ה) לפרק חמישי דאבות ("בעשרה מאמרות נברא העולם") ולפרק שישי ("שנו חכמים", מצד מעלתם) וצירופם יחד
שלימות הבריאה מצד עבודת האדם בקביעות ר"ה ביום ב' וג' - ביום שני נבראה מחלוקת וביום שלישי בטלה, ובחלוקת הפרשיות "נצבים" (מצב בנ"י מצד עצם מציאותם, בשבת שקודם ר"ה) ו"וילך" (עבודת האדם, שבת שובה)
דיוק הסימן "פתבג המלך" - מלכו של עולם מזמין לכאו"א מישראל את כל צרכיו וגם זוכים בדין, והמעלה בזה בשנת העיבור ושנת "נפלאות בכל" - שבכל פרטי' מודגשת הגאולה האמיתית והשלימה

קונטרס בענין תושבע"פ שאינן בטלין לעולם - יום ב' דר"ה, ליל שבת חוה"מ סוכות, ליל ויום שמח"ת
מעלת "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלות לעולם" כחמשה חומשי תורה, משא"כ השקו"ט שבתורה וספרי הנביאים
ביאור הגדר ד"מצוות בטלות לע"ל" אע"פ שהתורה היא נצחית - שקאי על הציווי להאדם ולא על מציאות המצוות, ועפ"ז - ביאור ההלכה ד"בגד שאבד בו כלאים . . עושה ממנו תכריכין . . במתים חפשי וכו'"
החילוק בין "הלכות של תורה" שאינן בטלות ומצוות ש"בטלות"; ב' דרגות בהלכות התורה: א) "הליכות עולם לו" (שכאשר נשלמת הפעולה בעולם, אזי עתידין ליבטל). ב) "אל תקרי הליכות אלא הלכות" ("לעולם יהיו")
הגדר ד"אינן בטלות לעולם" בנוגע להלכות כבית הלל שלע"ל יהיו כבית שמאי - שזהו מצד הציווי והפעולה (בתקופת ימות המשיח, הזמן ד"היום לעשותם"), אבל כפי שהם רצונו של הקב,ה (בתקופת התחיה, הזמן ד"למחר לקבל שכרם") יתגלו בעולם שתי הדעות, מצד "נמנע הנמנעות"
ב' התקופות לעתיד לבוא בסדר וחלוקת ההלכות בסיום ספר הרמב"ם: א) כאשר עסק המצוות הוא "כדי שיזכו לחיי העולם הבא". ב) "עסק כל העולם . . לדעת את ה' בלבד", ולא בשביל איזו מטרה ותכלית