העילוי בצדיקים שהקב"ה "ממלא שנותיהם - בגשמיות - מיום ליום", ששלימותם ברוחניות באה גם בחיים הגשמיים בעולם הזה, והשייכות לפ' ויצא - שהתורה מספרת בעיקר את המאורעות דחיי יעקב בחוץ לארץ, ובדוגמתו בירידת הנשמה בגוף, ירידה צורך עליה
 "וילן שם" - במקום המקדש דוקא - "וישכב" - כיון שנתעלה להיות מעל כל הגדרים דמעלה ומטה ועד שראש ורגל (המטה, הגוף), ועד"ז הפעולה ד"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו", ש"מראשותיו" (מקום משכן נפש האלוקית) פעלו על כל גופו ("עשאן כמין מרזב . . עשאן הקב"ה אבן אחת") - גילוי הקדושה בכל חלקי הגוף בשוה, עד שהמקום נעשה "בית אלוקים", דירה לעצמותו, כתוצאה מחיבור מעלה ומטה, נשמה וגוף, ע"י גילוי העצמות - ובהמשך לזה, הבירור דעשו - בירור העולם שיושלם לע"ל בבירור כל חלקי העולם, גם הדומם
 חיבור הגשמיות והרוחניות - תכלית התומ"צ - בגילוי ובהדגשה בהתגלות תורת החסידות בחודש כסלו, ימות הגשמים שבאים ע"י עבודת המטה
 לאחר שכבר סיימו את כל הבירורים והעולם הוא "כלי" מוכן לאורו של משיח, נשאר רק "לפקוח את העיניים" כדבעי ע"י לימוד עניני הגאולה בפנימיות התורה ולהחדיר החיות דקדושה גם בענינים הגשמים; ארגון התוועדויות בחודש כסלו והתעוררות על נתינת "דמי חנוכה" לכל בני הבית