רק חסידים ואנשי מעשה שמחו בשמחת בית השואבה, כי ביכולתם לסבול שני הפכים יראת המקדש ושמחה; בזמן הזה - קלקלתנו זו היא תקנתנו והכל יכולים לשמוח. (ס"א)

סוכות - המשך ומסובב מעשרת ימי תשובה. (ס"ד)

ניסוך היין - חובת הזבח וביום, וניסוך המים - חובת היום ויכול להיות מהלילה, מובן ע"פ פנימיות התורה. יין - עבודה שע"פ טעם ודעת ולא כולם שווים. מים - קבלת עול ואצל כולם בשוה עיקר שמחת בית השואבה במים. (ס"ח)

הצדוקים טענו שהכל צ"ל ע"פ טעם ודעת, והתנגדו לניסוך המים - קבלת עול. ולכן א) ניסכו על רגליהם, ב) רגמוהו כל העם, ג) באתרוגיהם. פעולת קבלת עול על  שכל; סיפור מא' שבעת השריפה עבר במקום שהי' צר מאד. (סט"ו)

פגימת קרן המזבח ותיקונו ע"י מלח - בפנימיות הענינים. (סי"ח)

הוראה בחינוך ילדי ישראל מהסיפור דחזקי-הו וסנחריב. (ס"כ)

הוראה בעבודה בקבלת עול מהסיפור דאגריפס המלך. (סכ"ב)

ב' מיני טעמים בהתהוות העולמות: א) מצד ההשתלשלות (בגין דאשתמודעון בי' ושיתגלו שלימות כוחותיו), ב) למעלה מההשתלשלות (אויף א תאוה איז קיין קשיא ניט); אמיתית ההתהוות מצד עצמות, שזה בגדר "מתנה", אבל מצד סדר השתלשלות צריך תשלום. ע"פ הנ"ל יובן הדין "המוכר את הבית לא מכר את הבור וכו' (משא"כ) הנותן במתנה נתן את הבור וכו'"; החילוק בין תורה ותשובה, תשרי וניסן. (סכ"ד)

מי מעין - התחברות עם המקור; אם אינו יכול - צריך לטבול את עצמו במי מקוה (הכשרים גם לניסוך המים) - מי הדעת, פנימיות התורה, ויכיר שהשגתו אינה כלום. (סכ"ז)

ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת - הכנה לזה בזמן הזה. (סכ"ט)