תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה וירד הוי' על הר סיני
תוכן ענינים
סיפור עם ר' פרץ בעשענקאוויטשער; ביאור הברכה של אדמו"ר מהוריי"צ "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות". (ס"א)
הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, כי צריך שהגילוי יחדור בפנימיות. (ס"ג)
מקור מגמרא שנשמת פנימיים ומלאכים חיצוניים; והביאור ע"פ חסידות, כי נשמות הם מפנימיות הכלים ומלאכים מחיצוניות הכלים. הוראה בעבודה שצריך להיות עבודה בפנימיות; עפ"ז מוסבר למה המעלות שהיו בשאר ההרים לא המורי' שעליו היתה עקידת יצחק, מסירות נפש ציווי הקב"ה. (ס"ה)
הקשר דמתן תורה ליציאת מצרים: א) יציאת מצרים הוא הכנה למתן תורה, ב) מתן תורה תובע ודורש ענין של יציאה ממצרים; לאחרי היציאה ממצרים דלעומת זה צ"ל יציאה ממצרים דקדושה. (ס"ט)
ביאור בסיפור אדמו"ר הצ"צ שהגישו לו פרוסה ושלימה והתחיל לאכול מהפרוסה. (ס"י)
הוראה מזה ש"יש חכמה בגוים תאמין יש תורה בגוים אל תאמין", שכל יהודי בנפשו פנימה מאמין בכל דבר שצריך להאמין. (סי"ג)
שלילת דברי האומרים שכעת "אתחלתא דגאולה". (סט"ז)
החלטה לקבוע עתים לתורה ולהוסיף בשעות דלימוד; לימודי קודש במוסדות חינוך. (סי"ט)
פירוש תורת אדמו"ר הזקן עה"פ "ועשית חג שבועות", "שבועות איז וואכן און וואכעדיקייט דארף מען דערפון מאכן חג", כי זה ענינו של מתן תורה לעשות מחול קודש, ועיקר ענינו של חג השבועות הוא צדקה. (סכ"ג)
קביעות שנה זו שיום טבוח הוא אותו יום הן בחוץ לארץ והן בארץ ישראל. (סכ"ה)
מצד מתן תורה אין נתינת מקום לשום דבר ולכן מצוה ראשונה אחרי מתן תורה היתה מצוה שלילית - לא תעשון אתי גו'; ובחיוב אומר מזבח אדמה - היינו מזבח של ביטול. (סכ"ו)
במתן תורה הי' תחילה "כה תאמר לבית יעקב" - זהירות באיסורים גם מדרבנן. (סכ"ז)