מעלה באחדות הנפעלת בשמחת תורה על האחדות שמצד ימי הסוכות - בסוכות האחדות הוא התאחדות הנפרדים, משא"כ בשמחת תורה אחדות בעצם ולכן "פר אחד איל אחד"; ולכן השמחה בהתורה הוא לא בלימוד אלא בריקוד שבזה כולם שוים; ביאור בדברי אדמו"ר מהוריי"צ שברכת שהחיינו של שמחת תורה הוא על התורה אף שרגע לפני זה למד תורה, כי התורה של שמחת תורה היא באין ערןך למעלה מהתורה שלפני שמחת תורה. (ס"א)

ביאור בזה שרבי זירא צם כדי לשכוח תלמוד בבלי; גודל הזכות בנסיעה לשליחות, ועוד זאת שמובטח לו הצלחה בגשמיות וברוניות. (ס"ב)

המשך (מליל שמח"ת) בענין "וליוסף אמר מבורכת הוי' ארצו" - קאי על יוסף שבדורנו - נשיא דורנו, רק שצריך לחרוש ולזרוע ואח"כ תהי' ההצלחה. (ס"ג)

בקשר עם הדפסת אגרת התשובה בימים אלו (ביאור באגרת התשובה - יצא לאור בפני עצמו). (ס"ד)

הביאור בהא דמתחילים התורה לאחרי שמחת תורה ולא בשבועות שאז נתנה התורה - כי שלימות התורה הוא דוקא בלוחות שניות שניתנו ביום הכיפורים; סוכות פועל שהתורה נקלטת ב"מקיף", ושמיני עצרת באופן "פנימי", ולכן בשמיני עצרת אין חיוב לשבת בסוכה, אלא נכנס לביתו שהוא דירת קבע, שמורה על פנימיות. (ס"ו)

ענין התשובה שייך גם בשמחת תורה, ואינו סותר אלא אדרבא מוסיף בשמחה ביתר שאת. (ס"ח)

הסדר באחדות דסוכות מתחיל בסוכה - מקיף, ואח"כ ד' מינים - פנימי, וכ"ה בעבודה - קבלת עול ואח"כ עבודה פנימית. (ס"ט)

אחדות אמיתית נפעלת רק אם הדבר המשותף אין בו הגבלות דזמן ומקום. (ס"י)

אודות קרן השנה, ובנין בית בישראל. (סי"א)

השתתפות ב"כינוס תורה". (סי"ב)