ההוראה ממגילת אסתר בהתחלתה "ויהי בימי אחשורוש" אין ויהי אלא לשון צרה; אפילו במצב הטוב ביותר, עד כדי כך שמרדכי יושב בשער המלך והכל מתנהג לפי הוראות מרדכי מ"מ ה"ה בצרה כל זמן שלא נמצא תחת מלכות בית דוד. (ס"א)

ביטול גזירות רעות - דוקא ע"י שמחנכים את הילדים על טהרת הקודש לימוד התורה וקיום המצוות כמו מרדכי, שאסף ילדים ולמד עמם תורה וזה דוקא בטל הגזירה. (ס"ב)

כדי להצליח בדבור עם המלך להשפיע על המלוכה צריך להיות מקודם איש יהודי שכופר בעבודה זרה, ואז דוקא מצליחים, ולא כהטועים שחושבים שצריכים בראשונה להתאים את עצמם לעניני המלוכה; לאלה שניתנו להם כשרונות ויש להם השפעה בבית הספר או קהילות וכו' צריכים לנצל זאת במילואם וע"י זה יצליחו בענינם הפרטיים ג"כ. (ס"ג)

התאמת דברי המדרש "ויהי בימי אחשורוש - מי שראשית ואחרית שלו", עם דרך הפשט שהי' עת צרה בגשמיות. (ס"ד)

טענת המן היתה ש"למלך אין שווה להניחם" היות ו"דתיהם שונות מכל עם", ולכאורה אין רואים שטענה זו נתבטלה (כ"א שאסתר מצאה חן בעיני המלך, ואחשורוש נתן לה את בקשתה ושאלתה - לבטל הגזירה), והביאור בזה; כמה שאלות בפירוש רש"י עה"פ (בשלח יד, ז) "שש מאות בחור וכל רחב מצרים וגו' - טוב שבמצרים הרוג", איך זה מתאים עם פשוטו של מקרא, ומדוע לא הבהירו זאת במשך כל הדורות. (ס"ו)

אע"פ שיהודי צריך לפעול גם בבית המלך, מ"מ צריך להזהר שלא יגרום לידי קנאה וכו'; וההוראה מזה. (ס"ז)

כמה דיוקים באגרת התשובה (פ"א) במה שמביא מראה מקום (כמ"ש ביואל וכיו"ב) והביאור בזה שיש כו"כ ענינים בתענית. (ס"ח)

הביאור בפירוש רש"י "טוב שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו"; וההוראה מזה לפועל. (ס"ט)

אודות המגבית עבור קופת רבינו, הנהגת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע; שייכות המגבית לפורים; לימוד מהאריז"ל, הוצאה מהכיס מבלי הבט על הסכום. (ס"י)

המגילה נקראת בשם מגילת אסתר והקשר המיוחד של המגילה לנשי ובנות ישראל. (סי"א)

"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות", וכמובן שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, רחבות בגשמיות ובפרט לאלו שיצאו כעת מאחורי מסך הברזל. (סי"ב)

אלו שהבטיחו לקופת רבינו - יכפילו את נדבתם ב' פעמים וד' פעמים ככה. (סי"ג)