ב' חידושים בפ' וארא לגבי ש"פ שמות: א) בטלה העבודה, וגם פרעה הסכים לשחרר את ישראל, משא"כ בפ' שמות - תכבד העבודה וכו'. ב) נפעל מעלת התשובה ע"י דברי הקב"ה למשה "חבל על דאבדין ולא משתכחין", ועי"ז נפעל עילוי במשה שמצד עצמו הוא חכמה דקדושה וזהו שלימותו, וע"י תשובת הקב"ה נתוסף בו גם ענין זה שלא הי' שייך בו עד עתה; אעפ"י שנתוסף מעלה במשה רבינו אחרי התשובה הנ"ל מ"מ עיקר ענינו נשאר חכמה. (ס"א)

ביאור בהסיפור דהמגיד שלח את זה שהתלונן על דחקות לר' זושא דלכאורה הי' המגיד בעצמו יכול לתרץ לו, ומדוע שלח אותו לר' זושא תלמידו; זה שר' זושא לא הרגיש דחקות מכיון שראה בכל דבר את פנימיות הענינים. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ "אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה". (ס"ד)

ביאור באגרת התשובה; הגדר דקרבן חטאת בזמן הזה וקרבן עולה בנוגע לתשובה; ב' דרגות בנשיקה: א) למטה מן הדיבור - וזה שייך ג"כ כשאין מקבל, ולכן נשק יוסף את יעקב אחרי מות יעקב, וכן מנשקים ספר תורה אעפ"י שאין מקבל. ב) נשיקה שלמעלה מדיבור - שלזה צריך מקבל, ענין ה"שם" למעלה יותר אפילו מנשיקה שלמעלה מהדיבור. (ס"ה)

הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)