תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה כמה מעלות טובות
תוכן ענינים
תחלת סיפור יציאת מצרים מהפיסקא "הא לחמא עניא" ולכן סיומו "השתא הכא כו'" כי זהו חלק מיציאת מצרים שאז הותחל הגאולה העתידה. (ס"א)
ביום ב' דפסח עושים משהו לזכר נס פורים, דיש מעלה בפורים על פסח שהוא אתערותא דלתתא שנמשך בפנימיות, ודוקא ביום ב' דיום טוב של גליות, דיתרון האור כו'. (ס"ד)
בדרך כלל צריך להיות "הא לחמא כו'" - בצירי, ולפעמים (הי' אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אומר) בקמץ, בחינת הכתר, דצריך לפעמים לברר בדרך ממילא, לכתחילה אריבער. (ס"ו)
ע"י התקשרות בתורה מצרפים במעשים טובים מגלגול קודם לסייע לו עתה כרבי אלעזר בן דורדייא. (ס"ז)
ב' בחינות ביציאת מצרים, יציאת מצרים בפנימיות הוא רק "בימים", ויציאת מצרים בפשטות (שגם זה פנימיות) גם "בלילות", וחכמים ובן זומא לא פליגי. (ס"ט)
החכם צריך לברר הרשע, ומ"מ מ"שאלת" החכם נובע בהשתלשלות שאלת הרשע; "שאינו יודע לשאול" הכי נעלה - אלקות בפשיטות. (סי"ב)
כוונות כל הגליות הוא לברר בירורים ולצאת ברכוש גדול, ולכן הסכים לזה אברהם אבינו. (סי"ג)
"ולא העבירנו בתוכו בחרבה" דבחינת היום - עלמא דאתכסיא - לא פעל לגמרי (אלא בדרגת בינוני כו') - "דיינו", כי עכ"פ השתחררנו ממ"ט שערי טומאה. (סט"ו)
מאמר ד"ה כמה מעלות טובות למקום עלינו, והוסיף ש"עלינו" (גם) הפירוש על ידינו. (סי"ח)
שבירת מצה אמצעית לה' חלקים - כנגד (שבירת ה' גבורות, ענין הצפון לתקן הרע הצפון - עצם הנפש, ע"י פנימיות התורה. (סי"ט)