תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה הודו לה' כי טוב
תוכן ענינים
עיקר מעלת האבות שענינם מדות - שיורדים למטה, וזו מעלתם על משה רבינו שענינו חכמה שהיא בטבע דהבדלה. וההוראה בעבודת האדם, שצריך לרדת ולהתעסק עם בעלי עסקים; גם בראש צריכה להיות מעלת הקבלת עול שברגל, מצד גילוי שם הוי' שנושא הפכים. (ס"א)
ענין הנ"ל (דמוחין - הבדלה והתכללות, ומדות - התחלקות לפרטים) מתבטא גם בתורה, ובגוף האדם. (ס"י)
תוכן אדמו"ר הזקן - ענין מצוות דרבנן - תוספת אור נעלה יותר מצד חושך העולם. (סי"ד)
תוכן הענין דראש חודש - הפיכת יום חול ליום קדוש, וזה ענין מצוות דרבנן - הפיכת דברי רשות לדברי מצוה; ויותר מזה נפעל בהענין ד"בכל דרכיך דעהו". (סט"ו)
ענין ז' מצוות דרבנן ובכל דרכיך דעהו - המשכת האור שלמעלה מהשתלשלות לבני ישראל דוקא. (סי"ז)
הקב"ה פעל במשה רבינו ענין הירידה למטה, וזהו ענין מתן תורה - המשכת "אנכי" לשבעים לשון - לדברי הרשות. ולכן "אנכי" הוא בלשון מצרי, וזה הקשר לראש חודש שבט - ביאר משה את התורה בע' לשון. (סי"ח)
ההוראה מראש חודש שבט ומיו"ד שבט - ההתעסקות עם דברים תחתונים דוקא, ועי"ז מתגלה "אנכי מי שאנכי" בגאולה העתידה. (סכ"ב)