אדמו"ר מהוריי"צ מכונה נשיא ע"י כו"כ מישראל, וזו הוכחה שזהו ענין נצחי. (ס"א)
ענינו של נשיא הדור - שלא יתכן שיהי' מישהו מבני דורו שלא ישפיע עליו; שמו נקרא על כל עניני הדור, והשם קשור לעצמותו של הנשיא, ושייך לכאו"א מבני דורו, וזו נתינת כח לכאו"א ללכת באורחותיו, ועי"ז ממשיך הנשיא ברכה לכאו"א בכל המצטרך. (ס"ב)
בני המדינה שייכים למלך בכל מציאותם, ולכן מרידה בו נוגעת בעצם מציאותם. (ס"ז)
ביאור ע"פ הנ"ל בענין משיחת מלך בן מלך, שלאחרי שישב על כסאו אין שום ערעור מחליש את מלכותו ולכן אינו צריך משיחה; וכך בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ נשיא דורנו, שאין המניעות ובלבולים מצד השלטונות דמדינה ההיא מחלישים את נשיאותו. (ס"ט)
לידה של נשיא ישראל פועלת אפי' בדומם. (סי"א)
סיפור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שנתן לבנו "א חסידישע קוש" - מאמר חסידות; ענין "מה רבו מעשיך" שמצד העצמיות שלו פועל במקום שבו יש ריבוי נבראים שבא מצד הריחוק; בעניני גשמיות צריך להיות שמח בחלקו. (סי"ב)
ההוראה מענין ארבע כתות שהיו בעם ישראל בעת מעמדם בפי החירות - שאין צריך לעבוד לפי מה שמובן בשכלו, כ"א לפי מה שאומר הקב"ה, שזה היפך טבעו וזה מביא לקריאת ים סוף, צ"ל "ויסעו" - להכין את העולם למתן תורה. (סט"ז)
מה שרוצה הרבי רואים בתלמידיו. סיפור מיהודי שהי' ברוסי' ודאג למקוואות במסירות נפש, למרות, שלו אין כל תועלת מזה; העבודה ששייכת לאדם במיוחד - זו שהיא היפך טבעו. כל העבודה צריכה להיות בשמחה למרות הקשיים, ובאופן ד"ופרצת". (סכ"ד)
הסדר דארבע כתות בסדר הלימוד דכאו"א מילדות לבגרות, עד שמגיעים לדרגא החמישית שהיא למלאות רצון הבורא, דרגא זו כותב הרמב"ם בהל' תשובה ולא בהל' תלמוד תורה כי בלימוד התורה יש מקום גם לארבע הכתות. (סכ"ה)
"הדרן" על מסכת קידושין - דיוקים במשנה וברייתא "אמר ר' נהוראי מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה וכו'". (סכ"ז)
הסדר בשליחות הוא שעם הזולת מתחילים באופן ד"תפסת מועט", אבל כדי להצליח בזה צריך לפעול בעצמו באופן ד"תפסת מרובה". (סכ"ח)
עיקר תפקיד החינוך מוטל על נשי ישראל שלהן השפעה במשפחה, הכניסה לארץ ישראל שזוהי הנהגת בית יהודי; ומתחילה מהתוקף ד"אנכי" דמתן תורה; ושניהם (מתן תורה והביאה לארץ) נעשו במיוחד ע"י נשי ישראל. (סכ"ט)
מגבית עבור "קרן תורה". (סל"א)
הביאור בדיוקים במשנה וברייתא הנ"ל (סכ"ז), המשנה מדברת בזמן של גילוי יותר, והברייתא - כשנתמעטו המוחות והלבבות. (סל"ב)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (תהלים צב, טו) "עוד ינובון וגו'", ע"י שמלמד את בנו אפי' ע"מ לקבל פרס - מביא את הגאולה העתידה. (סל"ה)
חת"ת, בשנה מעוברת את החסרון של שנים הקודמות וכך בענין התשובה. (סל"ו)
אודיו