טעם שלא עשו רעש מח"י אלול (בשנים קודמות) מובן ע"פ משל המלך בשדה, שצ"ל ימות החול דוקא; בכ"ד טבת הבע"ל - ק"ן שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן; חידוש תורת אדמו"ר הזקן על הבעש"ט כמקום עיבוד הפשתן על מקום גידול הפשתן; "הדרן" על מסכת ביצה - ביאור ההפרש בין בהמות "ברוחניות" ל"מדבריות" בעבודה; ענין שמיטה וסירכא, תחומין, מוקצה; ביאור לשון אדמו"ר הזקן בתניא (פמ"ו) לענין "משהו חמץ או טלטול מוקצה"; הקשר תחלת המסכת; ענין "כל דרכיך דעהו" ו"קדש עצמך במותר לך". (ס"א)

חלוקת בין התניא ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן - מח"י אלול עד כ"ד טבת. (ס"ב)

התיווך בין הביאור באגרת הקודש שבזמן התנאים הי' לימוד התורה עיקר לתורה אדמו"ר הזקן (בביכל כתב יד) שבית המקדש חרב כי לא הי' מעשה היינו שמעשה הוא העיקר במקדש; תורה ומצוות - ההפרש בין מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים ושאי אפשר; ההוראה - נתינה לצדקה בין ח"י אלול לכ"ד טבת. (ס"ג)

ענין הצדקה שייך גם לנשים בשוה. (ס"ד)

גם בתלמידי ישיבות צ"ל ענין הצדקה אבל עיקרם תורה, וגם בבעלי עסקים צ"ל תורה - אבל עיקר הידורם צ"ל בצדקה; שקלא וטריא בגדר מעשר כספים; הדפסת ספרים מכסף מעשר. (ס"ה)

מאמר כעין שיחה: בחכמה יבנה בית; מלכיות זכרונות שופרות; בעבודה. (ס"ו)

ענין "אלול" וד' ראשי תיבות שבו. (ס"ז)

ענין "למען הקים אותך היום לו לעם"; "א איד נישט ער וויל און נישט ער קען זיין אפגעריסן פון אלקות". (ס"ח)