ביאור מעלת התורה, ובני הישיבות; שמתבטא בהלולב (שמרמז על התורה) שהוא גבוה מכולם בגשמיות וברוחניות. (ס"א)

ביאור מדוע לוקחים בלולב רק העלה ולא הפרי (התמרים), דיש מעלה בהעלה דלכן הוא שומר על הפרי, וביאור ענינו בעבודה דבן תורה. (ס"ב)

עיקר הנענוע בהד' מינים מתבטא בהלולב - תורה ולימוד מביא לידי מעשה; אודות הנענוע בשעת הלימוד (ולא רק בשעת התפלה). (ס"ג)

בתורה עיקר גדול הוא לאפשא לה. (ס"ד)

אודות האושפיזין דאברהם, והפסוק שלו "אז תתענג על הוי"; ואודות האושפיזא דיצחק - והרב המגיד - והפסוק שלו "גבור בארץ יהי' זרעו הון ועושר בביתו"; וביאור כ"ז בעבודה; המשך הכינוס של צא"ח. (ס"ה)

ע"ד האושפיזא דיעקב - ואדמו"ר הזקן - והפסוק שלו "אז יבקע כשחר אורך"; והקשר לגלות האחרון ובית המקדש השלישי; ביאור מדוע דוקא בתקיעת שופר מביאים ראי' מן התורה. (ס"ז)

בשופר דראש השנה ישנם ג' ענינים: א) "תמליכוני עליכם" - העיקר שבתקיעת שופר; ב) "אגזור עליכם גזירות" - המצוה שבתקיעת שופר; ג) עבודת התשובה - הרמז שבתקיעת שופר. וכמו"כ ביום הכיפורים ישנם ג' ענינים עד"ז: א) כניסת כהן גדול בעצמו לקדשי הקדשים; ב) המצוה שביום זה - תענית וכו'; ג) כפרה על שנה שעברה. ואח"כ בחג הסוכות באים ג' ענינים אלו לידי גילוי. (ס"ח)

שמחת בית השואבה פועל שהתענוג יהי' רק על הוי' לבדו ואפי' לא על הענינים שהגוף מוכרח אליהם (גם ללא בחירה). (ס"ט)

ע"ד (הזוכה בגורל ד)כפר חב"ד. (ס"י)

מעלת פסוקי התורה, דגם בראש השנה שחל בשבת, אומרים אותם מפני שרק התקיעה נפעלת ע"י מעלת השבת, משא"כ הפסוקים. (סי"א)