תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך (א)
ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך (ב)
תוכן ענינים
ענין ה"מן" המסופר בפרשתינו, קשור בתוכנו ליום השבת - "ברכו (ליום השבת) במן"; השפעת המן בימי השבוע נמשך מיום השבת, ותוכנו שייך גם עתה. (ס"א)
ביאור קטע בלקוטי לוי יצחק בהערות על הזהר בפרשת המן, וההוראה איך שצ"ל ההתעסקות (לא רק בעבודת המדות אלא) גם בעבודת המוחין. (ס"ב)
ביאור מש"כ גבי המן שהוא מאכל של רעבון - "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וגו'" - שהוא המשכה בלי גבול ואינה לפי כלי המקבל. (ס"ג)
איך יתכן לברך ברכת המזון על מן בזמן שאין זה משביעו? ומבאר שהמן הי' מתברך אח"כ במעיו, וההוראה באופן לימוד פנימיות התורה. (ס"ד)
כאו"א צריך להשתדל בעבודה ד"והעמידו תלמידים הרבה". (ס"ה)
ע"ד מש"כ על "נחשת" (שעשה משה במדבר - נחש הנחושת שהוא מצד עצמו קליפה) שהוא ראשי תיבות "נובלות חכמה שלמעלה תורה" - שמהפכים מקליפה לקדושה; כמו"כ הוא ב"ברזל" (המוזכר בפרשתינו - "ארץ אשר אבני' ברזל") שהראשי תיבות שלו הוא "בלהה רחל זלפה לאה" - שמראה על מצב בלתי רצוי, שהשפחה קודמת לגבירתה - הרי סו"ס מהפכים זאת לקדושה. (ס"ו)
ע"י "עקב תשמעון" - מצוות קלות, מקבל העילוי הכי גדול המרומז בהמשך הפסוק. (ס"ז)