המיוחד בפורים, שהמן טען "ודתיהם שונות" - ענין הקשור עם שינויים - היינו שיש לבני ישראל הרבה ימים טובים שבהם אוכלים ושותים, ועונשו מדה כנגד מדה, שנוסף עוד יום טוב, ולכך דוקא בפורים מודגשת השמחה ביותר עד ל"עד דלא ידע"; "מתנות לאביונים" ברוחניות - הפצת היהדות בכל מקום ומקום, ועי"ז זוכים לברכות ה' בכל המצטרך. (ס"א)
טענת המן היתה "ודתיהן שונות" כנ"ל מלשון שינויים, שהם כחומה קשה ותקיפה לבדוק כל דבר שאוכל שיהי' כדבעי, ובמילא מברך לפני זה ברכה הראוי'; הביאור בהגמ' "קם רבה ושחטי' לר' זירא". (ס"ג)
ביאור הפסוק "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין", וההוראה: דכשעושים "דינער" צריך לידע העיקר, דאחרי שיהודים אוכלים ושותים צריכים לדבר בדברי תורה ולומר תשבחות להקב"ה; ע"ד כללות ההנהגה בעת עריכת "דינער" במדינה זו, שצריכה תיקון יסודי. (ס"ד)
ההנהגה ד"עד דלא ידע" צריכה להביא להבנה עמוקה יותר בהחילוק בין ארור המן לברוך מרדכי, וההוראה בענין החינוך. (ס"ה)
בכדי למשוך התלמיד צ"ל הרחבה וכו' אף בענינים חיצוניים, ואשרי חלקם של העוסקים בזה, ובפרט עתה שעברו עשרים שנים מההסתלקות וכו'. (ס"ו)
בשנה זו נמלאו שלשים שנה לביאת אדמו"ר מהוריי"צ לארצות הברית, וזהו עת סגולה לפעול ביתר שאת בהענינים שבהם עסק (להפוך את אמריקא למקום תורה ולשלול בהחלט את הדיעה "אמריקא איז אנדערש"). (ס"ז)
אודות "מיהו יהודי". (ס"ט)
הענין ד"ונהפוך הוא" הי' בכל המאה עשרים ושבע מדינות, וכך צ"ל הנהגת הקב"ה גם עתה, שאף היהודים הנמצאים במדינה ההיא יצאו משם מתוך שמחה וטוב לבב וכו'. (ס"י)
הטעם שהתענית נקראת תענית אסתר, וההוראה: על נשי ובנות ישראל לדעת את הכוחות שניתנו להן יחד עם האחריות המוטלת עליהן. (סי"ב)
אודיו