תשרי הוא חודש כללי, ומחודש מר-חשון ואילך מתחילה עבודה פרטית; מעין זה ישנה גם בתשרי; גם בכל יום צ"ל העבודות דתשרי וחשון. (ס"א)

ישנם כמה אופנים בהעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו", מעלת קביעות שנה זו - ישנם ששה ימים משמחת תורה עד לשבת זו; ההוראה: צ"ל עבודה באופן פרטי דוקא. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י (ב, יט) "וכל אשר" כו'; שאלות בלקוטי לוי יצחק בההערות לזהר בקשר לנרות שבת קודש "ואתתא בעיא בחדוה דלבא ורעותא לאדלקא בוצינא דשבת וכו'" (זהר ח"א דף מח ע"ב); המשך (מיום שמח"ת (וראה גם ליל שמע"צ, בעת הקפות - לפני הקפה ה')) הביאור בגדר עיר חברון; המשך (מיום ו' תשרי ויום שמח"ת) הביאור בה"הדרן" על מסכת ראש השנה במחלוקת חכמים ורבן גמליאל בענין כמות או איכות. (ס"ד) 

הביאור בלקוטי לוי יצחק וההוראה דהדלקת נרות שבת קודש מביאה ברכה בבני חיי ומזוני ובאופן דרויחי; על הרבנים לפסוק שאלה שלישית (ראה לעיל שיחת יום שמח"ת ס"ה) כשאירע חטיפה ומומחה שאינו ירא שמים מביע דעתו שצריכים לבצע הפעולה בשבת האם צריכים לשמוע בקולו; המשתתפים בהקפות דשמחת תורה וחוזרים לארץ הקודש ילכו ל"מערת המכפלה" ולבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה ויאמרו הפסוקים של ההקפה החמישית וכמו"כ יתעסקו שם באמירת דבר תורה תפלה ונתינת צדקה. (ס"ה)