בי"ט כסלו ב' ענינים: א) הצד השוה בכל השנים, ב) הוספה ועלי' מיוחדת בשנה זו, ובפרט בהקביעות שי"ט כסלו חל בשבת שאז "כל מלאכתך עשוי'" - מלאכת חול, ובמילא יש אפשרות להתמסר ביותר לעניני קדושה. (ס"א)

ההוראה מקביעות י"ט כסלו בשבת: א) כל התעסקותו רק בעניני קדושה, היינו לא (כבימי החול) שמתעסק ב"דרכיך" ו"מעשיך" ורק שהם "לשם שמים", אלא מלכתחילה רואים שהוא "דרך ה'". ב) "וקראת לשבת עונג" - שאז אין דבר יכול להפריע ולעכב קיום התורה ומצוות ואדרבה התענוג גורם להתעסקות מתוך הרחבה (וכמו שראינו אצל בני ישראל בדורות שחיו בדוחק בגשמיות וכו'). (ס"ו)

ה"תענוג" (מצד שבת) גורם ג"כ ל"שמחה", הבאה מצד ידיעתו שיש לו (בכל מצב שיהי') "חלק אלוקה ממעל ממש", וזה נותן כח להתעסקותו בתורה, גמ"ח ותפלה בצבור; ה"מבחן" לכל דבר הוא: מה נפעל במעשה בפועל? מארגני אסיפות וכו' צריכים לאבטח שההחלטות (מהאסיפה הקודמת ומאסיפה זו) אכן יבוצעו בפועל. (סי"א)

הנקודה די"ט כסלו (בכל השנים) "הפצת המעינות חוצה, וכדוגמא האישית שרבותינו נשיאינו הראו לנו; ב' דוגמאות להאמור (לעיל) שיתכן שיהיו אסיפות והחלטות טובות וכו' ואעפ"כ בנוגע למעשה, לא נפעל מאומה. (סט"ז)

"הדרן" על מסכת ברכות - מצד שבני ישראל זקוקים במיוחד עתה לברכות - ופרק "הרואה מקום שנעשו ניסים לישראל"; תחלת וסיום המסכת הוא בשם הוי שהוא "עוז לעמו יתן" לא להתפעל מהאיומים וכו', פסק דין ברור שהניצול ע"י "מבצע אנטבה" חייבים לברך בשם ומלכות, ולא כהמחרפים ומגדפים, שאין לנו חלק עמהם "לא מהם ולא מהמונם" ר"ל. (ס"כ)

"הדרן" על מסכת "ברכות" "כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם וכו'" והקשר למש"כ לפני זה "הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר ברוך וכו'"; ושייכותו לתחלת המסכת. (סכ"ט)

קשר הנ"ל ל"נס" די"ט כסלו; בעניני רפואה אין לדרוש אודות גודל היראת שמים של הרופא, אלא מצד פקוח נפש צריך לבדוק במומחיותו ברפואה, וביאור בדיוק לשונו של ר' וועלוועלע בריסקער בענין זה. (ס"מ)

אודות חוק "מיהו יהודי" (שבעצם הי' צריך להקראות "מיהו בעל שכל"…) ניתן את רשות הדיבור לר' חיים יהודה פלדי; [כשסיים הנ"ל אמר אד"ש]: הנ"ל עדיין "ירוק" והתבייש לומר בפירוש אודות הצורך בעזרה כספית, והרי נמצאים בארצות הברית המצויינת בענינים אלו, ויה"ר שנפטר מכל הצרה ונזכה לביאת משיח. (סמ"ז)

בקשר לי"ט כבלו - ראש השנה לחסידות - יש לדאוג מיד אחר ההתוועדות שבכל מקום ומקום שנמצאים חסידים שימנו "משפיע" לעניני תורה ומצוות, וניתן בזה "כח המשלח - נשיא דורנו". (סמ"ט)

אודות הדפסת "המשך תער"ב", שכ"ק אדמו"ר הקודם הפקיד אצלי גוף כתב יד קודש, ובודאי ידע שאעשה ממנו צילום - לכן הנני מציע להדפיסו ואחריות כל כל החסידים, וכאו"א יתן דולר אחד עבורו (וכן עבור בני ביתו), (כי נוגע כאן לדעת מספר החסידים המשתתפים) כהשתתפות בהדפסה, ומבקשים שלא יודפס בהספר שום שם (לא של המגיהים, המדפיסים או המתעסקים) רק שמו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ושם בנו ממלא מקומו אדמו"ר מהוריי"צ, וכלפי שמיא גליא גודל זכות המתעסקים בזה; אודות מבצע חנוכה. (סנ"ב)

"אנן מזרעא דיוסף אנן" ולא ישלוט עין בלתי טובה בענין הנ"ל, וכל עניני הפצה יהיו מתוך שמחה וטוב לבב. (סנ"ז)

מובא בשם הרמ"א שנהג (אחרי סעודת פורים) לסובב בעצמו בעיר קראקא להזכיר אודות "ברכה אחרונה", וכמו"כ מזכירים כאן ובכל הזדמנות, ויה"ר שיעשו "ברכה אחרונה" על הגלות. (סנ"ח)