גודל הענין דהכרת טובה; הברכה שמברכים את היחיד, הכוונה בזה הוא, שיגיע להרבים, ואדרבה הרבים מכריע את ענין היחיד שבו.(ס"א)
גודל העילוי דה"יחיד", ועד שלפעמים מכריע את הרבים; הכרת טובה להמלכות ולהעומדים בראשה, ובפרט בזה שהם מסייעים לתורה ומצוות. (ס"ח)
פסח ענינו "דילוג". ובזה גופא ב' אופנים: א) פסח מצרים שענינו דילוג ממצב לא טוב, ב) פסח מדבר - שענינו דילוג ממצב טוב; ובפרטיות - פסח מצרים דילוג ממצב דזבולון - התעסקות בגשמיות, ופסח מדבר דילוג ממצב דיששכר - לימוד התורה. (סי"א)
ביאור רבי יאשיה ורבי יונתן בנוגע ליחיד וציבור מי מהם מכריע; ציבור ויחיד ביחס לכלל ישראל - באם המעלה בהכלל שהם גוף אחד, או שהמעלה הוא בהפרט. (סי"ח)
ע"ד הרוצים לשנות בההגדה של פסח, ולהזכיר את ה"שואה", וכן להזכיר את היהודים שמ"אחורי מסך הברזל", דיש לדעת שאין זה הסדר, וזה לא יועיל להענין. (סל"ה)
הטעם להמנהג שמזכירים אודות ברכה אחרונה, ע"פ הידוע שהרמ"א הי' מזכיר בפורים אודות תפלת ערבית; ע"ד משפיעים ומשפיעות; ומשפיעים מבין הילדים בינם לבין עצמם. (סמ"ג)
אודיו